מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן, פרסם היום (ראשון) ברשת X את עמדתו בסוגיית תשלום הריבית על יתרות העו"ש, והבהיר כי הוא מתנגד לחיוב גורף של הבנקים לשלם ריבית לכל לקוח ועל כל יתרה. לדבריו, אין מניעה שבנקים יציעו ריבית על כסף שנמצא בחשבון העו"ש, אך ההחלטה צריכה להישאר בידיהם ולהתחשב בתנאים הכלכליים ובמאפייני החשבון.

הפוסט פורסם בעקבות סקר שערך פרידמן בקרב עוקביו, שבו התבקשו לבחור באיזה מבין 3 נושאים יעסוק בהרחבה. שאלת הריבית על העו"ש זכתה לרוב הקולות. פרידמן הדגיש כי לאומי משלם כיום ריבית ללקוחות העומדים בתנאי ההטבה שנקבעה, בהתאם למתווה שקודם על ידי בנק ישראל, והודה לנגיד הבנק ולמפקח על הבנקים על קידום המהלך.

הנימוק המרכזי של פרידמן הוא ההבדל בין כסף שנמצא בחשבון עו"ש לבין כסף שהופקד בפיקדון. לדבריו, יתרת העו"ש זמינה ללקוח בכל רגע, והוא יכול להעביר אותה או למשוך אותה ללא התחייבות להשאיר את הכסף בבנק. מצב זה מחייב את הבנק להיערך לאפשרות שהכסף ייצא מהחשבון בכל עת, ומגביל את יכולתו לתכנן את השימוש בו.
 

הרוב קבע – וכעת אשיב כמובטח: זו עמדתי בסוגיית הריבית על העו״ש, שכמה וכמה שאלות נשאלו עליה. ראשית, לאומי משלם כיום ריבית על כסף שנמצא בעו״ש ללקוחות שעומדים בתנאי ההטבה, עד לתקרה שנקבעה (קישור לפירוט על ההטבה בתגובה הראשונה שלי). הריבית נכנסת לחשבון באופן אוטומטי, בהתאם לתנאי ההטבה. חשוב לתת כאן קרדיט לנגיד בנק ישראל ולמפקח על הבנקים, שפעלו לקידום ההטבות ולשיפור התנאים ללקוחות. לאומי נענה למהלך, ותשלום הריבית הוא גם אחת הדרכים שלנו להיטיב עם לקוחותינו ולהתחרות על הבחירה שלהם לנהל אצלנו את החשבון. לכן השאלה אינה אם אפשר לשלם ריבית על העו״ש. בתנאים מסויימים, בתקופות מסוימות, זה אפשרי, ובעת הזו, נכון לעכשיו, אנחנו עושים זאת. השאלה העקרונית היא האם נכון לשלם ריבית על העו"ש באופן קבוע, או לחייב את לאומי (ואת שאר הבנקים) לעשות זאת לכל לקוח ועל כל יתרה, בלי להתחשב בתנאים הכלכליים ובהבדל שבין עו״ש לפיקדון. כדי לענות, צריך להתחיל בהבנת הדבר החשוב ביותר בבנקאות: התפקיד הראשון של לאומי ושל כל בנק אחר הוא לשמור לכם על הכסף. זו החובה הראשונה, העליונה והעמוקה ביותר שלנו. כשאדם הולך לישון בלילה, הוא צריך להיות רגוע שהכסף שלו בבנק יהיה שם גם מחר בבוקר. האחריות שלנו היא לנהל את הבנק כך שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו אליכם, גם בתקופות של משברים כלכליים. לכן אנחנו קודם כל מנהלי סיכונים. זו לא אמירה טכנית, אלא הבסיס לאמון שאתם נותנים בנו. וכאן נמצא ההבדל המהותי בין עו״ש לפיקדון. כסף בעו״ש זמין לכם לפי דרישה, בלי להתחייב להשאיר אותו בבנק. נניח שיש לכם 30 אלף שקל בעו"ש. מחר אתם יכולים להחליט לקנות רכב או להעביר את הכסף למקום אחר בלחיצת כפתור. אנחנו חייבים להיות ערוכים לכך. לעומת זאת, בפיקדון סגור לחצי שנה, למשל, אנחנו יודעים שהכסף נשאר בבנק לתקופה הזאת. הידיעה הזו מאפשרת לנו לתכנן טוב יותר מתן הלוואות למשפחות ולעסקים. במילים פשוטות, אי הזמינות של הכסף - מבחינת הציבור - שווה כסף. האפשרות שלכם להשתמש בו בכל רגע שונה מהתחייבות להשאיר אותו בפיקדון. ככל שהכסף עומד לרשות הבנק לזמן ממושך וצפוי יותר, יש בסיס להציע תמורתו ריבית גבוהה יותר. חשוב לדעת: גם כסף שנמצא בעו״ש משמש בחלקו את הבנק למתן הלוואות. אבל מכיוון שאתם יכולים למשוך אותו בכל רגע, הבנק מוגבל במקרה הזה ויש לו פחות גמישות בשימוש בכסף. לעומת זאת, בפיקדון סגור אתם מסכימים להשאיר את הכסף בבנק לזמן שנקבע מראש. כך הבנק יודע מתי הכסף יהיה זמין לו ויכול לתכנן טוב יותר את השימוש בו. זו אחת הסיבות לכך שבפיקדון אפשר להציע ריבית גבוהה יותר. בעיניי, בנק יכול לבחור להציע ריבית על העו״ש גם לאורך זמן. ההתנגדות שלי היא לחובה לשלם ריבית באופן אחיד וגורף, לכל לקוח ועל כל יתרה, בלי להתחשב במכלול התנאים ובמציאות הכלכלית המשתנה. הבנקים צריכים להתחרות על הלקוחות גם בריבית ובהטבות, לצד איכות השירות והמוצרים שהם מציעים. ומה אפשר לעשות עם כסף שלא צריך להוצאות השוטפות? לאומי מציע פיקדונות לתקופות שונות, גם עם תחנות יציאה יומיות, שבועיות או חודשיות. אפשר לבדוק את התנאים ולהפקיד באפליקציה, באתר או בעזרת בנקאי. אנו כבר לא בימים בהם צריך לבוא לבנק בשביל להקים פיקדון. אפשר לעשות את זה בשני קליקים מכל מקום בעולם. אנחנו אוהבים פיקדונות (כאמור, כי הם מעניקים לנו ודאות לגבי תקופת הימצאות הכסף אצלנו) ומעודדים את הציבור להעביר את הכספים לפיקדון. לשם כך, פנינו ואנחנו פונים כל הזמן באופן יזום ללקוחות שהצטבר אצלם כסף בעו״ש, כדי להציע להם להעביר כסף פנוי לחיסכון. עד כאן בינתיים.

— Hanan Friedman (@Hanan_Friedman) October 18, 2026

לעומת זאת, בפיקדון לתקופה מוגדרת הבנק יודע מתי הכסף צפוי להיות זמין עבורו, ולכן יכול לתכנן טוב יותר את השימוש בו, לרבות מתן אשראי למשקי בית ולעסקים. "אי הזמינות של הכסף, מבחינת הציבור, שווה כסף", כתב פרידמן, והוסיף כי ככל שהכסף עומד לרשות הבנק לפרק זמן ממושך וצפוי יותר, כך יש בסיס להציע תמורתו ריבית גבוהה יותר.

פרידמן הבהיר כי התנגדותו אינה לעצם האפשרות לשלם ריבית על יתרות העו"ש, אלא לחובה לעשות זאת באופן אחיד וגורף. לדבריו, הבנקים צריכים להתחרות על הלקוחות באמצעות ריביות, הטבות, איכות השירות והמוצרים שהם מציעים.

וסיכם פרידמן: "אנחנו אוהבים פיקדונות (כאמור, כי הם מעניקים לנו ודאות לגבי תקופת הימצאות הכסף אצלנו) ומעודדים את הציבור להעביר את הכספים לפיקדון. לשם כך, פנינו ואנחנו פונים כל הזמן באופן יזום ללקוחות שהצטבר אצלם כסף בעו״ש, כדי להציע להם להעביר כסף פנוי לחיסכון".

עוד ב-

מנכ"ל בנק לאומי מודה: "כשל חמור" - והשינוי הדרמטי בדרך ללקוחות

לכתבה המלאה

כזכור, בחודש שעבר בית המשפט המחוזי מרכז אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד 4 מהבנקים הגדולים בישראל, בעקבות טענה כי לא שילמו ללקוחות ריבית על כספים שהוחזקו בחשבונות עו"ש בשנים 2022–2025. השופט שמואל בורנשטין קבע כי קיימת אפשרות סבירה שהתביעה, המבוססת על טענה לעשיית עושר ולא במשפט, תתקבל. ההליך הוגש נגד בנק לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי, לאחר שלטענת המבקשים הבנקים נהנו מהשימוש בכספים שהלקוחות הותירו בחשבונותיהם מבלי לשלם עבורם ריבית. לפי הנתונים שהוצגו בבית המשפט, כ־400 מיליארד שקל מכספי הציבור מוחזקים בחשבונות עו"ש, שלרוב אינם נושאים ריבית.