השוק

כלכלני פסגות מעריכים: זה מה שיקרה לריבית ביום רביעי הקרוב

לקראת החלטת הריבית ביום רביעי והבחירות לכנסת, בפסגות בית השקעות מעריכים כי בבנק ישראל יעדיפו להמתין להתבהרות התמונה הפוליטית והתקציבית. בארה"ב, נאום של בכיר בפד צינן את הציפיות להעלאת ריבית נוספת כבר באוקטובר

מערכת ice | 
אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילום פלאש 90/ אבשלום ששוני)
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטתו הקרובה, על רקע הבחירות לכנסת והאי-ודאות בנוגע למדיניות הכלכלית של הממשלה הבאה. כך מעריכים בפסגות בית השקעות בסקירה השבועית שפורסמה היום (שני). לפי הסקירה, אף שהאינפלציה בישראל נמצאת ברמה שמאפשרת לבנק ישראל להמתין, ההחלטות הכלכליות שיתקבלו לאחר הבחירות עשויות להשפיע על קצב הפחתות הריבית בהמשך.
בפסגות מציינים כי בשבועיים הקרובים צפויים שני אירועים משמעותיים בישראל - הבחירות לכנסת והחלטת הריבית של בנק ישראל ביום רביעי. להערכת בית ההשקעות, סמיכות האירועים תעודד את הבנק להימנע מצעדים נוספים עד שתתבהר התמונה הפוליטית. בטווח הקצר, האינפלציה נמוכה מספיק, כך שגם הפתעות כלפי מעלה, בין היתר בעקבות ביטול ההנחה על הבלו או סבב לחימה נוסף מול איראן, לא צפויות להעלות אותה מעל לרף של 3%.
עם זאת, בפסגות מדגישים כי בטווח הבינוני והארוך ניצבים בפני בנק ישראל כמה סימני שאלה. הראשון הוא יציבות פוליטית - האפשרות לתיקו בבחירות שיוביל לסבבי בחירות נוספים עלולה להאריך את תקופת אי-הוודאות. לאחר מכן תעמוד על הפרק שאלת התקציב, ובפרט היקף ההוצאות הביטחוניות והאפשרות להגדלתן באופן קבוע.
סוגיה נוספת היא אופן מימון ההוצאות. לפי הסקירה, הגדלת תקציב הביטחון בהיקף של 300 מיליארד שקל לאורך עשר שנים, בהתאם לתוכנית שהוצגה, תחייב התאמות תקציביות משמעותיות אם הממשלה תרצה לשמור על הגירעון ברמתו הנוכחית. בפסגות מזכירים כי התאמות דומות ב-2024 כללו העלאת מע"מ באחוז אחד, הקפאת מדרגות מס הכנסה והתאמות שכר במגזר הציבורי, לצד קיצוצים במשרדים האזרחיים.
בבית ההשקעות מעריכים כי הסבירות לחזרה על צעדים בהיקף דומה נמוכה מאוד, ולכן ייתכן שהממשלה תבחר לקבוע יעד גירעון גבוה יותר ולהגדיר חלק מהוצאות הביטחון כהוצאות חוץ-תקציביות. מהלך כזה עלול להוביל ליציבות ואף לעלייה ביחס החוב לתוצר, התפתחות שעשויה לצמצם את היקף הפחתות הריבית העתידיות.
למרות זאת, הפעילות הכלכלית בישראל ממשיכה לצמוח בקצב הדומה למגמה ההיסטורית. בפסגות מעריכים כי אם תוקם ממשלה שתצליח לגבש תקציב הכולל גם צעדים להפחתת רגולציה ולעידוד הפעילות במשק, בנק ישראל עשוי לשוב להפחית את הריבית באופן מתון במהלך הרבעון הראשון של 2027. בתרחיש אחר, הפחתה נוספת תגיע רק אם הנתונים יצביעו על האטה משמעותית בפעילות הכלכלית.
ומה צפוי בארה"ב?
גם בארה"ב התמתנו הציפיות להעלאת ריבית קרובה. לפי הסקירה, לאחר שנתוני האינפלציה ועליית תשואות האג"ח עוררו חשש להעלאה נוספת כבר בסוף אוקטובר, נאומו של קווין וורש בכנס קרן המטבע הבינלאומית הוריד את ההסתברות לתרחיש זה לכ-15.5%.
בפסגות מציינים כי וורש לא סיפק הכוונה מפורשת לגבי ההחלטות הבאות, אך התייחס לכך שההתפתחויות מאז החלטת הריבית בספטמבר תואמות באופן כללי את ציפיות הפד. הדברים מחזקים את ההערכה כי העלאת ריבית בדצמבר עדיין אפשרית, אך ההחלטה הקרובה עשויה להסתיים בהמתנה.
במקביל, תשואת האג"ח הממשלתית האמריקאית לעשר שנים ירדה ל-5.1%, לאחר שכבר הגיעה במהלך השבוע ל-5.32%. בפסגות מסבירים כי לצד הציפיות לריבית, גם ההתפתחויות בשוק המניות ובהשקעות בתחום הבינה המלאכותית משפיעות על שוק האג"ח. להערכת בית ההשקעות, המשך תנופת ההשקעות ב-AI עשוי לתמוך בציפיות לריבית גבוהה יותר, בעוד שהאטה בתחום עלולה למתן אותן ולהשפיע על התשואות בשוק הממשלתי והקונצרני.
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה