מחירי הזהב בעולם ממשיכים לרדת בימים האחרונים, בעיקר בגלל שהמחיר של הנפט חוזר לעלות בעקבות המתיחות הביטחונית במזרח התיכון ובים האדום. כשהדלק והנפט מתייקרים, הפחד מגל התייקרויות כללי, מה שנקרא אינפלציה - חוזר לשווקים. במצב כזה, הבנקים המרכזיים בעולם נוטים להשאיר את הריבית גבוהה, מה שהופך את השקעה בזהב לפחות משתלמת עבור משקיעים, ומביא לירידה במחירו.   

בינתיים בישראל, קורה תהליך מעניין: למרות שכרטיס המחירים של חודש ספטמבר הראה ירידה במדד, הציפיות של השוק לגבי מה שיקרה למחירים בשנה הקרובה דווקא עולות במתינות. מנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי המשקיעים מצפים לאינפלציה של כמעט 1.7% בשנה הקרובה. העלייה הזו מראה שלמרות שהמחירים ירדו לאחרונה, הציבור והמומחים מעריכים שההוצאות היומיומיות ימשיכו לעלות באיטיות בהמשך. 

גם המומחים והבנקים המסחריים מעריכים שהאינפלציה בשנה הקרובה תהיה מעט גבוהה יותר ותעמוד על קצת יותר מ-2 אחוזים. הסתירה לכאורה בין הירידה במדד המחירים לבין הציפיות לעלייה מוסברת בקלות: המדד בודק מה כבר קרה בחודש שעבר, בעוד שהציפיות משקפות את מה שהציבור והכלכלנים חושבים שיקרה בעתיד. יחד עם זאת, במבט לטווח הארוך של כמה שנים קדימה, התמונה נותרת יציבה למדי. 

הנתונים האלו מעמידים את נגיד בנק ישראל בפני דילמה לא פשוטה לקראת החלטת הריבית הקרובה. מצד אחד, הירידה במדד המחירים והעובדה שהאינפלציה עדיין נמצאת בתוך תחום היעד של הממשלה נותנות סיבה טובה להוריד את הריבית כדי להקל על הציבור ועל נוטלי המשכנתאות. מנגד, העלייה בציפיות לאינפלציה והחשש מגלי התייקרויות בעולם גורמים לבנק המרכזי להיזהר ולהסס לפני שהוא מוריד את הריבית.   

עוד ב-

למה דור ה-Z מפקיד את כספו בידי טיקטוק - ומה המחיר

לכתבה המלאה

התמונה הכלכלית בישראל ובעולם נותרת מורכבת ולא מספקת תשובה חד-משמעית לגבי צעדי ההמשך. החלטת הריבית הקרובה תהיה תלויה לא רק בציפיות האינפלציה, אלא גם בעוצמת השקל, במצב המשק ובאירועים הביטחוניים באזור. בינתיים, הנתונים החדשים מבהירים כי הבנק המרכזי ימשיך לבחון את המצב מקרוב מאוד לפני שיבצע שינוי במדיניות המוניטרית שלו.