השוק

עליבאבא טעו ושילמו 2.8 מיליארד, איך נמנעים מטעות שכזו?

אחרי שהענקית הסינית ספגה קנס של מיליארדים בחברה התנצלו והבטיחו להתנהג אחרת, מה צריכים לדעת המונופולים כדי להימנע מקנסות ענק? וגם: האם סוף סוף האכיפה נגד מונופולים תוגבר
עמיאל ירחי |  1
ג'ק מא, מייסד עליבאבא (צילום ויקיפדיה, אתר עליבאבא)
לאחרונה פנתה חברת עליבאבא לשותפים ובעלי מניות, במכתב פתוח בו אישרה את מחויבותה לשיטות הוגנות יותר לקידום תחרות הוגנת בשוק לאחר שהחברה נפגעה בעונש כבד על עיסוק בשיטות נגד תחרות.
קבוצת עליבאבא חויבה לשלם קנס כספי גבוה של 2.8 מיליארד דולר בגין קשירת סוחרים להסדרי עסק בלעדיים שמנעו מהם להציע מוצרים בפלטפורמות יריבות. המנהל הממלכתי להסדרת השוק ("SAMR") פתח את חקירתו בנושא ענקית הטכנולוגיה ב-24 בדצמבר 2020. ממצאיו הובילו לעונש, מה היו צריכים לדעת בחברה כדי להימנע מהעונש הכבד?
מה שמגדיר מונופול הוא מצב בו הוא מחזיק בעמדת שוק דומיננטית באופן שמבטל או מפחית משמעותית את התחרות, ומאפשר לחברה לספוג את מרבית הרווחים הכלכליים, אם לא את כולם, ולהשיג שליטה על השוק. הניגוד המובהק בין רגולציה בתחום ההגבלים העסקיים במגזר הציבורי לעומת המגזר הפרטי הוא שחברות במגזר הציבורי חייבות לקדם תחרות גלויה והוגנת.
יתר על כן, חוקי הרכש הציבוריים כוללים חקיקה האוסרת על שיתוף פעולה כמו קביעת מחירים, הסכמי בלעדיות לא מוסריים ושיטות פעולה אחרות  ששוללות תחרות. עונשים על התנהגות לא מוסרית ולא שוויונית יכולים לכלול קנסות או אישום בעבירות פליליות. מסיבות אלה, פרקטיקות אנטי-תחרותיות נמנעות בצורה טובה יותר במגזר הציבורי מאשר במגזר הפרטי.
פוליטיקאים ומומחים למדיניות כלכלית מסכימים כי רגולטורים להגבלים עסקיים לתאגידים במגזר הפרטי, במיוחד בתחום הביג-טק, צריכים להדק את מאמצי האכיפה מכיוון ששנים של הקלות יצרו חברות חזקות מדי. "ארבעים שנה של מדיניות אנטי-מונופולית חלשה הובילו לריכוז כה קיצוני עד שמאמצים ממקרה למקרה לא יביאו לביזור מספיק מהר. אנו זקוקים לכלים חדשים שיאפשרו פרידות", אמר מומחה ההגבלים העסקיים, זפיר טוראוט.
תאגידים במגזר הפרטי מוסדרים על ידי גופים שונים כגון ועדת הסחר הפדרלית, משרד המשפטים האמריקני, ופרקליט המדינה. אך למרות הפיקוח, תאגידים עדיין רשאים לנהל תהליכים פחות רשמיים ושרירותיים בעת ניהול משא ומתן. בניגוד לחברות במגזר הציבורי, חוסר רשמיות זה מאפשר לבטל את התחרות ולנצל לרעה את כוח השוק הדומיננטי של החברות החזקות, מה שהופך את אכיפת ההגבלים העסקיים לקשה יותר. פעילות מיזוג ורכישה מסבכת עוד יותר את האכיפה וההסדרה של מונופולים.
תביעת ההגבלים העסקיים נגד פייסבוק היא דוגמה טובה המדגימה כיצד חברות במגזר הפרטי יכולות לנצל מיזוגים ורכישות בכדי לנהוג בשיטות נגד תחרות. על פי ה-FTC (ועדת הסחר הפדרלית), הרכישה של פייסבוק את אינסטגרם ואת וואטסאפ הייתה אנטי-תחרותית, במטרה לשמור על המונופול שלה באופן לא חוקי ולחסל את המתחרים העתידיים שאיימו על מעמדה כפלטפורמה המובילה במדיה החברתית.
התביעות נגד פייסבוק וגוגל הן רק שתי דוגמאות לכך שהרגולטורים מהדקים את האכיפה סביב תאגידים לצורך אכיפה טובה יותר של ההגבלים העסקיים. ומי שמרוויחים כמובן אלו הצרכנים שנהנים מתחרות בריאה בכך שהם מקבלים את המחירים הטובים ביותר עבור מוצרים ושירותים. 
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    כתבה מרתקת (ל"ת)
    דוד 04/2021/16
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור