ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום (רביעי) דיון שנועד לברר מדוע מאז שנת 2016 לא הוקמה קרן הלוואות לאוכלוסיה שמוגדרת כ"מודרת אשראי". יו"ר הוועדה, מיכאל ביטון, ביקש מהאוצר להגדיל את היקפה הכספי של הקרן מ-50 מיליון שקל ל-200 מיליון שקל וזאת בשל השנים שעברו מאז שהייתה אמורה הקרן לקום.

סגן החשב הכללי באוצר, גיל כהן, אמר כי הוא מעריך שהקרן תחל לפעול ביוני 2022. כהן הוסיף כי משרד האוצר רואה חשיבות גדולה בהקמת הקרן, כשהמטרה שלהם להוציא את המכרז להקמת הקרן כבר באפריל, כשהקרן עצמה תתחיל לפעול ביוני 2022.
 

עוד ב-

בנק ישראל משחרר את הבנקים, מסיר את המגבלות על חלוקת דיווידנדים

לכתבה המלאה

כהן אמר עוד, כי לתת כסף זה לא מספיק וחשוב שגוף פיננסי ילווה את הקרן וידע לעזור ללווים לתעל את הכסף להתאוששות כלכלית. הממונה על נתוני האשראי, אייל חדד, אמר שלצורך קביעת דירוג האשראי נעזרים בחברות פירמה בינלאומיות ומפקחים עליהם באופן הדוק, כש-80% מהאזרחים בישראל מדורגים בציון טוב, ו-10% הם מודרי אשראי. עוד הוסיף חדד שלפני חוק נתוני האשראי הכתם השלילי היה נמשך למשך שנים רבות, והיום רק ל-3 שנים.

נזכיר כי מאז שחוקק חוק נתוני אשראי וחברות הדירוג החלו לדרג את הסיכון של הציבור, נוצר מצב בו יש אוכלוסיה שהדירוג שלה נמוך מאוד בשל העובדה כי מצבם הכלכלי אינו שפיר ו/ או יש בעברם כתם של שמיטת חוב (פשיטת רגל וכן הלאה). האוכלוסיה הזו אינה יכולה לקבל אשראי מהבנקים או חברות כרטיסי האשראי בשל הדירוג הנמוך שלהם ולכן נוצר מצב שאנשים אלה לא יוכלו להשתקם ללא הלוואות או אשראים חדשים - שאף אחד לא רוצה לתת להם.

המצב שנוצר הוא שרק קרן עם כספי מדינה יכולה לקחת על עצמה את הסיכון הזה ולכן הוחלט להקים קרן שתהיה בגובה של 50 מיליון שקל והיא זו שתעמיד הלוואות למי שיש לו דירוג אשראי נמוך, אפילו נמוך מאוד. מסיבות שונות הקרן לא הוקמה בעוד דירוג האשראי יצא לפועל.

המשמעות של דירוג האשראי היא למעשה הסיכון שהלווה לא יחזיר את הכסף ולכן מי שכבר שמט חוב בעברו, הסיכוי שיחזור על המעשים האלה גדול יותר ולכן הבנקים לא מוכנים להעמיד לו אשראי חדש וזו החלטה הרבה יותר מסבירה. יש לציין כי לא רק שומטי חוב נמצאים ברשימה הזו אלא גם אנשים שיש להם פיגורים בהלוואות שנטלו, תיקי הוצאה לפועל וכן הלאה ואלה הוגדרו בהגדרה הנזילה של "מודרי אשראי".