מנהל המחלקה הכלכלית בפועלים: "שנה מהיום מחירי הנדל"ן יתייצבו"
ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים אומר בראיון ל-ice שלהערכתו מחירי הנדל"ן יתייצבו כבר בשנה הבאה; "אחרי המינוי של פאואל לקדנציה נוספת הסכר נפרץ ופתאום האינפלציה הפכה לרוחבית"
ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים הוא אחד האנשים המעניינים בשוק ההון המקומי. הוא מנהל את המחלקה הכלכלית שצוברת המון מידע ומנתחת אותו בקביעות ברמות דיוק גבוהות מאוד מה שהופך את הניתוח וההמלצה שלו לחומר הגלם ממנו מייצר בנק הפועלים החלטות השקעה/ מימון שבליבת העשייה של הבנק הגדול בישראל.
"אמרנו כבר קודם שעליה בריבית תפגעו בביצועים של שוק המניות. אמנם לא צפינו בשנה שעברה את העליות החדות בשווקים, אבל השנה הירידות לא מפתיעות אותנו" הוא אומר.
"קשה לדבר על תחתית. אפשר לדבר על תחתית במניות הערך ואז אומרים שאם הגענו שם לתחתית יימצאו המשקיעים שיכנסו לבנקים בארה"ב במכפילים האלה. אבל במניות הצמיחה, כאן קשה להצביע על תחתית כי כל הערך שלהם מבוסס על צמיחה עתידית וכל שינוי בריבית משנה משמעותית את התמחור שלהן.
"באופן עקרוני, אני חושב שהמחירים גבוהים אבל בהסתכלות קדימה אנחנו מדברים על צמיחה חיובית ולא מדברים על מיתון. אז מכאן ניתן לגזור שהפגיעה תהיה מוגבלת ולא נראה ירידה של יותר מ-20% במניות הערך ובסוף השנה לא נגמור במחירים נמוכים יותר ממה שאנחנו רואים היום".
- איך אתה מנתח את הנאום של יו"ר הפדרל ריזרב?
"את הנאום של פאואל השוק פירש כנצי. אתה צריך להבין את הדינמיקה של ההודעות האלה ומכאן ניכר שהוא הכין שיעורי בית והאמירות שלו היו מחושבות מאוד. כמו השוואה שלו לתקופת עליות הריבית ב-2015, זה לא מקרי וזה לא יהיה כמו ב-2015 אלא הריבית תעלה הרבה יותר מהר. השוק הבין את הרמיזות האלה כמו גם את ההתמקדות שלו על שוק העבודה.
"הוא היה פחות ממוקד באינדיקטורים כמו אמון הצרכנים והוא אומר תסתכלו על שוק העבודה והוא חזק מאוד. המסר הזה היה מכוון לשוק. הוא רצה להרגיל את השוק שהולכים למדיניות מוניטרית מרסנת ובקצב מהיר ממה שהורגלנו אליו בתקופות הקודמות".
- נראה שהארכת המינוי שלו לקדנציה נוספת, שיחררה אותו מפוליטקלי קורקט.
"אי אפשר לנתק את זה מהפוליטיקה. הסכר נפרץ כשפאואל קיבל את המינוי לקדנציה נוספת. המילה "טרזיטורית" נעלמה מההודעות ופתאום האינפלציה נתפסת רוחבית ושוק העבודה נוסף ביטוי שהוא 'הדוק'. זה שינוי קונספציה בפד. ממקום שאומר שאין ביטחון בהתאוששות הכלכלית לרמה של לחצי אינפלציה שהם כאן להישאר".
- אז מה אנחנו הולכים לעוד שנה של 7% אינפלציה?
"ה-7% מושפע הרבה מאוד מהשוואת מחירים לרמה הנמוכה שהם היו בה. התחלנו ממחירי אנרגיה בריצפה והיום החבית נפט כמעט 90 דולר, אז זה מקפיץ את המחירים. מחירי הדיור הושפעו מתקופת הסגרים של 2020 אז ב-2021 מתקנים את המחירים וכמובן יש את מחירי ההובלה. כשהבייס אפקט יהיה מאחורינו, וזה יהיה משהו כמו בעוד חצי שנה, האינפלציה תרד מדרגה ונהיה משהו כמו 3% עד 4% בשנה וזו כבר אינפלציה שיכולה להתברר עקשנית אבל היא לא 7%.
- עם אינפלציה של 3% או 4% אפשר לחיות.
"אני רוצה שתשים לב, מצד אחד אפשר לחיות עם זה אבל זה לא במנדט של הפד לחיות עם זה הרבה זמן. אינפלציה להוריד אותה מ-7% ל-3% זה קל, אבל להוריד מ-4% ל-3% זה לא פשוט".
- איפה ישראל נכנסת לתמונה?
"לבנק ישראל יש את הפריבילגיה לשמור על מדיניות מוניטרית מרחיבה כשהמנדט שלו הוא מדד המחירים לצרכן. המדד עדיין בגבולות היעד אבל לדעתי, הוא יחרוג מהיעד בחודשים הקרובים. אבל באופן עקרוני בנק ישראל מפוקס על מדד המחירים לצרכן. אז אתה צריך להבין שסביבת האינפלציה היא מאוד גבוהה, אבל לא הכל בא לידי ביטוי.
"מחירי הדיור זו אינפלציה, האשראי שגדל זה אינפלציה אבל מדד המחירים לצרכן זה משהו אחר ולכן ניתן להעלות ריבית כבר במחצית השניה של השנה, חוץ מה-ECB כולם יעלו לפנינו ריבית".
- בוא נדבר רגע על שוק הנדל"ן הישראלי, עד כמה יכולים המחירים לעלות?
"הנדל"ן בישראל זו תופעה מוניטרית. זה נכון שיש בעיות היצע, אבל אם הן היו מכתיבות את המחירים, השכירות לא הייתה עולה ב-3% אלא בהרבה יותר. הפער שנפתח בין מחירי הדירות למחירי השכירות זה מראה שההשפעה הדומיננטית היא המדיניות המוניטרית המרחיבה.
"אם רוצים להיות אופטימיים אז רואים זינוק בהתחלות הבניה שזה אומר שנראה מעל 60 אלף יחידות דיור לשנה בשנים הקרובות ואז יהיה עוד יותר קשה להאשים את צד ההיצע. אבל עד שנגיע לשם המדיניות המוניטרית תהיה מרחיבה פחות ושניהם ביחד יעצרו את מחירי הנדל"ן. הנחת העבודה שלי, שזה יקרה שנה מהיום פלוס מינוס".
- בוא נרחיב קצת בעניין הזה. זו תחזית אופטימית.
"בחודשים הקרובים המדיניות המוניטרית המרחיבה תמשיך למשוך אנשים לנדל"ן. ירידות במניות זה מדרבן עוד יותר אנשים לנדל"ן שנראה כרגע אפיק השקעה בטוח יותר. אבל לטווח הארוך יותר, העלאות הריבית יעצרו את זה והתחלות הבניה יבלמו את זה ואלה שתי פעולות משמעותית".
- איך אתה רואה את השקל ביחס לדולר כשהריביות עולות והנאסד"ק יורד?
"בטווח קצר הקורלציה עם הנאסד"ק גבוהה מאוד. ירידה בנאסד"ק זה פיחות ועליות זה תיסוף. המשקיעים המוסדיים מכתיבים את הטון לטווח הקצר. בטווח הארוך יותר, הלחצים לייסוף פחתו כי לא רואים עליות בנאסד"ק כמו בשנה שעברה.
"שים לב, 35 מיליארד דולר מכרו מוסדיים בשנה שעברה וזה לא יחזור השנה. גם ההשקעות בהייטק יפחתו אז הלחץ לייסוף פוחת אבל עדיין שאר הגורמים תומכים בשקל חזק. פחות לחצים מהמוסדיים פחות לחץ מה-FDI כשאין בנק ישראל שימשיך ברכישות המט"ח. לאחר שהירידות במניות יבלמו נראה את השקל מתחזק מחדש".
