השוק

והנה זה מגיע: השלב השני של הבנקאות הפתוחה

לאחר שהשלב הראשון ברפורמת הבנקאות הפתוחה "רץ" כבר כמעט שנה, התחרות במערכת הבנקאית עולה מדרגה והבנקים יוכלו לקבל את מלוא המידע מחברות כרטיסי האשראי ולהציע הצעות טובות יותר ללקוח; המהפכה תפוקח על ידי הרשות לני"ע
ניצן כהן | 
ענת גואטה, יו"ר הרשות לניירות ערך (צילום אחיקם בן יוסף)
והנה זה מגיע, הפרומה הגדולה בבנקאות הפתוחה עולה מדרגה ולאחר שנת הרצה של השלב הראשון, בו יכלו לקבל הבנקים מידע על חשבונות עו"ש שונים של הלקוח, גם בבנקים אחרים. הרפורמה עולה כעת מדרגה והבנקים יוכלו כעת לקבל מידע על כל כרטיסי האשראי של הלקוח ולהציג לו תמונה מלאה במקום אחד. השלב הבא ברפורמה, שיתחיל בעוד כשבועיים, יאפשר כניסה של חברות פינטק למשחק שהם יוכלו לרכז את כל המידע הפיננסי של הלקוח ולהציע לו הצעות רכש חדשות.
לפני שניכנס לעובי הקורה ננסה להסביר לרגע את התהליך שקורה כאן ועכשיו, לנגד עיננו. באופן עקרוני מה שהפריע לבנקים, לחברות כרטיסי האשראי ולשאר נותני האשראי למיניהם להילחם על הלקוחות "מלא מלא" זה היעדר מידע זמין ועדכני על מצבו הפיננסי של הלקוח.

בפועל מה שקרה, שאדם החזיק בשני חשבונות בנק כשבנק אחד לא יודע מהשני ולכן הלקוח "התפוצץ" אשראי או לא קיבל את האשראי שהוא זקוק לו. בצד השני של המטבע, לקוח החזיק בבנק אחד פיקדון נאה ובבנק השני אשראי כשהוא יכול היה להוזיל את העלויות, לו הבנק שנותן את האשראי היה יודע על הנכס הזמין שמוריד פלאים אתת הסיכון בהלוואה.
עכשיו הדברים מתחילים להסתבך: השלב הראשון ברפורמה איפשר לבנקים, בהסכמת הלקוח כמובן, לקבל מידע מבנקים אחרים על מצבו הכספי. כך למשל אם לאדם יש שני חשבונות בנק כעת, הבנקים יודעים על המצב של שני החשבונות ויכולים להתאים את עצמם למצב הזה. באופן עקרוני אנשים נרתעים משיתוף המידע הזה, אבל הוא חיוני, לאנשים נורמטיביים, שיכולים להיתמנף בתנאים טובים יותר.
השלב הבא היה לתת לחברות כרטיסי אשראי מידע אודות מצבו של הלקוח. כך למשל אם לקוח יכול לקבל הלוואה מהבנק או מחברת כרטיסי האשראי, הרי שכיום הבנק לא ידע על המצב בכרטיס אשראי שלא הוא הנפיק אותו וככה שוב, היה מידע חסר - וזה השלב שנכנס היום לתוקף.
השלב הבא שיכנס לתוקף בעוד כשבועיים, הוא המעניין יותר. עכשיו כשהבנקים וחברות כרטיסי האשראי יכולות לחלוק ביניהן את המידע על הלקוח. בעוד שבועיים יוכלו להיכנס חברות הפינטק למשחק, לרכז את כל המידע של הלקוח ולבציע לו הצעות ערך.
נדגים: אם ללקוח יש שני חשבונות בנק ו-4 כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים. הרי שכל ההתחייבויות שלו ירוכזו בחברה אחת שתוכל להציע הלוואה (אם יש בה צורך ואם הוא עומד בתנאים) בכלל מחברת ביטוח או חברה אחרת וכך כל הזמן להציע את ההצעה הטובה יותר ללקוח כשהוא אינו תלוי בבנק שלו או בחברת כרטיסי האשראי שלו.
והדובדבן שבקצפת יכנס לתוקף באמצע חודש יוני הקרוב, אז ניתן יהיה לחלוק עם חברות הפינטק והבנקים וחברות כרטיסי האשראי את המידע על הנכסים הפיננסים של הלקוח. כך למשל אם יש לו פיקדון שיכול לשמש בטוחה להלוואה היא לבטח תוזיל לו את הריבית ואף תאפשר לו לקבל הלוואה מחברה/ בנק וכן הלאה שמוכנים לקחת את השעבוד הזה.
למעשה מה קיבלנו כאן? קיבלנו רפורמה מרחיקת לכת שמעבירה את הבעלות על המידע של הלקוח ללקוח עצמו. הוא יחליט אם לשתף אותו ועם מי. אם לקבל הצעת ערך מחברות פיננסים שונות אם לאו. באופן כזה לקוח לא יהיה שבוי של בנק אחד או חברת כרטיסי אשראי אחת אלא יוכל להתנייד ולגוון את תיק ההלוואות שלו כאוות נפשו.
כאן כדאי לשים לב ולהיזהר: לא לשתף את המידע עם חברות שלא מכירים אותן, עם חברות שלא סומכים עליהן ובאופן עקרוני צריך להיות זהירים עם מי משתפים את המידע הזה. טוב תעשה הרגולציה (שתהיה בשלב הזה ברשות לני"ע) אם תפרסם את הדברים לציבור גם כדי שיוכל ליהנות מפירות הרפורמה וגם כדי שיזהר ויבין את המשמעויות של העברת המידע הזו.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה