השוק

מהמסתור בבור לפסגת תעשיית השבבים: סיפורו של פליקס זנדמן

הוא שרד את השואה במסתור בבור מתחת למיטתה של אישה פולניה, שם למד בעל-פה פיזיקה ומתמטיקה. במשך השנים השלים דוקטורט וייסד את ענקית הטכנולוגיה 'וישיי', והיה שותף במיזמים של צה"ל ומדינת ישראל | סיפורו מעורר ההשראה של פליקס זנדמן
מערכת ice |  2
פליקס זנדמן (צילום מתוך הסרט "הניצחון הסופי")
ד"ר פליקס זנדמן היה פיזיקאי ותעשיין יהודי אמריקאי ניצול שואה, והסיפור האישי שלו מעורר השראה בצורה יוצאת דופן, ומהווה את אחד הניצחונות הגדולים ביותר של הרוח והעוצמה היהודית והאנושית. בתור ילד הוא שרד את השואה כשהתחבא 17 חודשים בבור, ובחלוף השנים הפך ליזם אלקטרוניקה שהקים את ענקית הרכיבים האלקטרוניים "וישיי אינטרטכנולוג'י".
זנדמן נולד בשנת 1927 בגרודנו שבפולין (כיום בבלארוס), הוא היה בן 12 כשפרצה מלחמת העולם השנייה, ויחד עם דודו ושלושה יהודים נוספים הצליח למצוא מסתור בבור מתחת למיטתה של אישה פולנייה בשם אנה פוחלסקי, שכמה שנים לפני הייתה עוזרת בית בבית סבתו. דודו סנדר פרידוביץ', היה מהנדס במקצועו, ובמשך 17 חודשי המסתור שלהם, לימד את פליקס הצעיר מתמטיקה ופיזיקה בעל-פה.
לאחר סיום המלחמה, היגר לצרפת שם למד פיזיקה והנדסת מכונות, וכן השלים דוקטורט בפיזיקה באוני' סורבון. בשנות ה-50 פיתח בצרפת את שיטת הציפוי הפוטואלסטי המאפשרת צפייה במאמצים המתפתחים במבנה הנתון לעומס, וזאת על ידי ציפוי המבנה בחומר פלסטי מיוחד וצפייה, מדידה או צילום תחת אור מקוטב, במכשיר אופטי מיוחד. הפיתוח נרשם כפטנט בשם "פוטו-סטרס" PhotoStress. על המצאתו הזו, שהיה לה יישום מיידי בתעשיית המכונות, הרכב, המטוסים, החלל והבנייה, קיבל את אות לגיון הכבוד מממשלת צרפת.
מספר שנים לאחר מכן היגר לארצות הברית שם ייסד בשנת 1962 את חברה שתפתח את רעיונותיו, וקרא אותה על שם העיירה וייסיאי, אשר נקראת ביידיש וישיי, העיירה בה נולדה סבתו וחרבה בשואה. בחברת וישיי הציג זנדמן לראשונה שבב מתכת קרמי. וישיי מצחה וגם רכשה חברות שונות, כאשר אחת מהרכישות הייתה סגירת מעגל היסטורית - חברת טלפונקן הגרמנית, שהייתה לפני השואה חלק מתאגיד AEG של המיליונר היהודי אמיל רטנאו והולאמה על ידי המשטר הנאצי.
 
בסך הכל על שמו של זנדמן רשומים לא פחות מ-39 פטנטים, ביניהם נגד חשמלי שרגישותו לשינויי טמפרטורה נמוכה במיוחד (פחות מחצי ppm לכל מעלה), דבר שאיפשר להתקין אותו במטוסים ובלוויינים.
זנדמן היה ציוני נלהב שהרבה לבקר בישראל, והוא הקים בישראל שישה מפעלים שמעסיקים כ-4,000 עובדים. עניין מיוחד גילה בנגב ותיעושו, ובו ממוקמים שלושה ממפעליו. בין היתר הקים מרכז למיקרו-אלקטרוניקה של שכבות עבות באוניברסיטת בן-גוריון. בראש מפעלי וישיי בארץ עומד בנו, מארק, שהוא גם סגן נשיא עולמי של תאגיד וישיי.
 
בנוסף לאלו, שיתף פעולה עם פיתוח פתרונות בטנק המרכבה הישראלי, והיה בין הוגי הרעיון של שרוול תרמי להולכת החום של קרינת השמש על חלקו העליון של התותח לחלק התחתון שלו, כדי למנוע הטיה של התותח, בשל הפרש הטמפטורות בין חלקו העליון לתחתון, דבר הגורם לאי דיוק בירי. את הפתרון תרם למדינת ישראל, וראה בו גולת כותרת של עשייתו.
זנדמן הקים ביד ושם את "כיכר המשפחה" לזכרו של סבו שנספה בשואה יחד עם נכדיו ועם תינוק נוסף. זנדמן הוא הנכד היחיד ששרד את השואה. את הפסל בכיכר המשפחה יצר מנשה קדישמן. בשנת 2005 יצר חיים הכט את הסרט "הניצחון הסופי" המספר את סיפורו המלא. פליקס זנדמן נפטר בפילדלפיה ב-2011, בגיל 84, ונקבר בבית העלמין קריית שאול.
תגובות לכתבה(2):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    פלאי האדם
    תומר 04/2022/28
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מתרגש לחיות באותה המאה עם האיש הזה...
    סגור
  • 1.
    פרופ גיזל גודארד היא הבת שלו מנהלת מחלקה פנימים ג בוולפ
    דורון 4/2022 04/2022/28
    הגב לתגובה זו
    1 0
    פרופ גיזל גודארד היא הבת שלו מנהלת מחלקה פנימים ג בוולפסון חולון אישה מדהימה
    סגור