הפיקוח על הבנקים העביר למערכת הבנקאית שורה של הוראות שנוגעות למתן אשראי לקבלנים ותכליתן, לצנן את התאבון לסיכון בשוק הנדל"ן; לידיעת הקוראים אבי לוי וניר שטרן: מימון בנקאי לפיתוח הנדל"ן של דלק ישראל ופז - רק לאחר בחינה מדוקדקת של מומחי איכות הסביבה
בנק ישראל מחייב את הבנקים לסלוק קריפטו (צילום רמי זרניגר)
בנק ישראל מתנהל בשוק הנדל"ן בשני כובעים. בכובע הראשון הוא היועץ הכלכלי הראשי של הממשלה ומכאן הוא מעוניין שהממשלה תגדיל את היצע הקרקעות המיועדות לבניה, תגרום לקבלנים לרכוש את הקרקעות האלה, תבנה עליהן ותשווק את הדירות וככה ירדו מחירי הנדל"ן.
בכובעו השני משמש בנק ישראל כמפקח על הבנקים שרוצה שהבנקים יצמצמו את הסיכונים שהם לוקחים בענף הזה ומכאן יקשיחו מתן הלוואות חדשות לקבלנים ויזמי נדל"ן, יפקחו מקרוב על הבניה ועל יכולת ההחזר של הקבלנים כך שכפועל יוצא יהיה קשה יותר לקבלנים וליזמי הנדל"ן לקבל אשראי בנקאי מה שיכביד על היצע הדירות בישראל ומכאן יידחף להמשך עליות המחירים.
הפיקוח על הבנקים העביר לאחרונה למערכת הבנקאית שורה של הוראות הנוגעות לקבלנים וליזמי נדל"ן שמה שמשותף לכל ההוראות האלה, שמשמעותן הכבדה בכל הנוגע למתן אשראי לקבלנים ויזמי נדל"ן.
בין ההוראות שהועברו לבנקים ונוגעות במיוחד לשני קוראים של אתר ice: הקורא ניר שטרן שמכהן כמנכ"ל פז והקורא אבי לוי שמכהן כמנכ"ל דלק ישראל. שני הקוראים הנכבדים הללו פועלים נמרצות לפיתוח הנדל"ן של החברות שבראשן הם עומדים.
המשמעות של הדברים פשוטה למדיי: לוקחים את הקרקעות של תחנות הדלק, מפתחים אותם, משביחים אותם ובונים עליהן. באופן עקרוני מי שיבנה על הקרקעות האלה, סביר למדיי, שיבקש ליווי בנקאי וכאן נכנס בדיוק המפקח על הבנקים.
בפיקוח על הבנקים מורים למעשה למערכת הבנקאית שכשהיא תבחן את מתן הליווי הבנקאית לפרויקטים הללו היא תצטרך לעשות שימוש במומחי איכות סביבה שיבחנו את הסיכון בפרויקט בהתחשב בהיבטים סביבתיים הנוגעים לשימוש הקודם בקרקע כתחנת דלק. כך למשל אם יש צורך לטהר את הקרקע מנזילות דלק ושמן הרי שמדובר בעלייה בסיכון של הפרויקט ולכן יש להקשיח עמדות בהתאם (אולי ריביות גבוהות יותר, אולי דרישות הון עצמי גבוהות יותר וכן הלאה - נתון לשיקול דעת הבנק אבל יש להתייחס לזה).
הפיקוח על הבנקים מתייחס גם לסוג של "ספסרי" קרקעות. כך למשל אם נרכשה אדמה לצורך בניית פרויקט וזמן קצר לאחר מיכן נמכר חלק ממנה בסכום גבוה משמעותית מהסכום הנרכש, הרי שהפיקוח אוסר (לפחות בשלב הזה) להתייחס לשווי החדש של הקרקע לצורך שימוש בו כבטוחה לפרויקטים אחרים.
נסביר: יזם רכש קרקע ב-100 מיליון שקל ומיד לאחר מיכן מכר מחצית ממנה ב-90 מיליון שקל, כלומר באופן תיאורטי שווי הקרקע זינק ל-180 מיליון שקל. הבנק לא יוכל להתחשב בשווי הקרקע החדש, בפרק זמן קצר ובטח אם לא התחילה הבניה כדי לתת ליזם הלוואה חדשה בהתחשב בשווי הקרקע החדש.
יש לציין כי ההוראות החדשות אליהן מתייחס הפיקוח על הבנקים נוגעות לטירוף שאוחז בשוק הנדל"ן המקומי וגורם לקבלנים להיכנס לעסקאות במחירים גבוהים מידי וברמות סיכון גבוהות מידי. במקביל, בבנקים יש תיאבון למימון עסקאות נדל"ן וגם את זה מעוניין הפיקוח לצנן ולו במעט.
