כאשר החלה "תכנית חיסכון" של משרד האוצר, בה נפתחה תכנית חיסכון לכל ילד הזכאי לקצבת ילדים והופקדו עבורו 50 שקל מדי חודש עד גיל 18, עלתה השאלה האם להעביר את הכספים לחיסכון על שמו בקופת גמל או בבנק, ועל ההורים היה לבחור מבין שתי האפשרויות.

האם מבחינת ההלכה ישנה עדיפות להשקעה בתכנית חיסכון בבנק או בקופת גמל? האם יש הבדל בין התכניות? ומה דעת ההלכה על סיכון מוגבר? הרב שלמה אישון, ראש מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה, עושה סדר בדברים, שרלוונטיים גם להיום.

מה בין קופת גמל לבין בנק?

כאשר מדובר בהשקעה בבנק, הכסף ייחסך בתכנית חיסכון, והכספים יצברו ריבית שתהיה ידועה מראש בהתאם למסלול החיסכון הנבחר. מסלולי החיסכון יבטיחו כי הילד יקבל בסוף תקופת החיסכון לכל הפחות את כספי ההפקדות (סכום הקרן) שנצברו לזכותו.

לעומת זאת, כאשר מדובר בהשקעה בקופת גמל, יושקעו הכספים בשוק ההון בהתאם למדיניות ההשקעות של הקופה במסלול הנבחר. לחיסכון שמופקד בקופת הגמל תתווסף התשואה שתושג במסלול ההשקעה בו בחר ההורה.
 

מכאן נובע גם הבדל מהותי בין השקעה בבנק לבין השקעה בקופת גמל. בהשקעה בבנק נחשב הבנק כמי שקיבל את הכסף בהלוואה. הכספים נחשבים כשייכים לבנק למשך תקופת התכנית והבנק הוא זה שמתחייב לשלם בסוף התקופה את הקרן והריבית – בהתאם למסלול החיסכון.

קופת הגמל, לעומת זאת, אינה לווה את הכסף מהעמיתים אלא רק מנהלת את הכספים. כאשר הקופה משקיעה בשוק ההון, למשל על ידי קניית אגרות חוב או מניות, נחשבים העמיתים כמי שקנו את ניירות הערך הללו, והחברה המנהלת את קופת הגמל נחשבת רק כשליחה שלהם לצורך זה.

 מה עדיף מבחינה הלכתית?

כפי שכתבנו, השקעה בנק כמוה כהלוואה לבנק. היות שהבנקים כולם חתומים על היתר עסקא הרי שקבלת הריבית מהבנק מותרת, ולכן השקעה באפיק זה מותרת לכתחילה על פי ההלכה.

קופות הגמל משקיעות חלק מכספי העמיתים בחברות וקונצרנים שונים, הן באמצעות רכישת מניותיהם והן באמצעות רכישת אגרות חוב שלהם. כאשר חברה מנפיקה אגרת חוב, וקופת הגמל רוכשת אגרת חוב זו, הרי שהדבר נחשב כהלוואה של העמיתים לאותה חברה. ואם אין לחברה היתר עסקא, הרי שלפי חלק מהפוסקים יחשב הדבר כהלוואה בריבית אסורה.

כמו כן ישנן חברות המחללות שבת או שעוברות על איסורים אחרים, ורכישת מניות של אותן חברות עלולה להיחשב כשותפות של העמיתים באותם איסורים.

לכן אם בוחרים להשקיע באפיק קופות גמל, עדיף מבחינה הלכתית להשקיע במסלולים המפוקחים הלכתית, בהם קיימת הקפדה שהעמיתים לא יהיו שותפים בהלוואות בריבית, בחילולי שבת או באיסורים אחרים.

סיכון מוגבר

כאמור לעיל, מכון כת"ר אינו עוסק בייעוץ השקעות ועל כן מכון כת"ר אינו מביע כל עמדה בשאלה האם מבחינה כלכלית עדיפה השקעה בקופות גמל בסיכון מוגבר, בסיכון בינוני או בסיכון נמוך. בכפוף להסתייגות זו נציין כי יש הסוברים שכאשר מדובר בהשקעה לטווח ארוך עדיף מבחינה כלכלית להשקיע בסיכון מוגבר. הסוברים כך מתלבטים בשאלה האם הנכון הוא לוותר על המסלול ההלכתי על מנת להבטיח תשואה גבוהה יותר, או שמא נכון להשקיע במסלול ההלכתי גם אם התשואה נמוכה יותר.

עוד ב-

האם הגז הטבעי שייך לציבור על פי ההלכה?

לכתבה המלאה

בעניין זה נציין כי דעתו של הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן, יש להעדיף מסלולים כשרים גם אם הרווחים שבהם נמוכים יותר.