"ההאטה בצמיחת המשק באה לידי ביטוי במספר אינדיקטורים: האטה ברכישות בכרטיסי אשראי, ירידה ברכישת דירות חדשות, וכן ירידה ביצוא התעשייתי בחודש יולי. נתונים אלו רחוקים מאוד ממיתון, ואפשר לומר שהם סוג של נחיתה רכה לאחר צמיחה בשיעורים חריגים במחצית השנייה של 2021" אומר ויקטור בהר מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים ואחד הכלכלנים החשובים יותר היום.

בהר נזכיר מכין את ניירות העמדה החשובים ביותר שעומדים בפני הנהלת הבנק ומשמשים תשתית להחלטות מרחיקות לכת שלו. ניתן להמשיך את בהר למנהל מחחלקת המחקר באמ"ן שמעבד את שלל הנתונים המונחים בפניו ועולים לדיון במטכ"ל ואחר כך בקבינט וכן הלאה ומכאן ומאחר שמדובר בבנק הגדול בישראל, מדובר בניירות עבודה חשובים.
 

עוד ב-

בנק הפועלים על האינפלציה: יש אור בקצה המנהרה

לכתבה המלאה

אבל נחזור לליבת הדברים. "השקל התחזק מול סל המטבעות לשיא. הייסוף הושפע ממכירות מט"ח של גופים מוסדיים על רקע עליות המחירים בשוקי המניות בעולם. במצב של יציבות בשוקי המניות בעולם השקל צפוי להערכתנו להמשיך להתחזק. הייסוף החד בשער החליפין של השקל משפיע ישירות על סעיפים כמו נסיעות לחו"ל, מחירי מכוניות ומחיר הדלק. התחזית למדדי המחירים לחודשים הקרובים צפויה לכן להתעדכן מטה ובאופן ניכר. מדד המחירים לחודש אוגוסט צפוי להיות שלילי.

"השווקים מגלמים עתה התייצבות של ריבית בנק ישראל ברמה של כ- 2.5% במהלך שנת 2023 וירידה מתונה בריבית בשנת 2024. אנו נוטים להעריך שהריבית עשויה להגיע גם לרמה גבוהה יותר, וכן לא תפחת כה מהר, וזאת על מנת להבטיח שהאינפלציה תתבסס ביעד" הוא אומר.

בהר ממשיך לנתח את ביצועי הכלכלה הישראלית. "ההאטה בצמיחת המשק באה לידי ביטוי במספר אינדיקטורים: האטה ברכישות בכרטיסי אשראי, ירידה ברכישת דירות חדשות, וכן ירידה ביצוא התעשייתי בחודש יולי. היקף היציאות של ישראלים לחו"ל בחודש יולי היה נמוך בכ- 8.0% לעומת יולי 2019, נתון מפתיע מעט שמאותת אולי על פגיעה בכוח הקנייה של משקי הבית.

"הירידה ברכישת דירות חדשות בחודש יולי לרמה של 3.5 אלף יחידות מחזירה אותנו לרמות של 2019 שנחשבו אז לגבוהות. גיוסי ההון של חברות ההי-טק המשיכו לרדת ברבעון השני (נתוני IVC), גם במקרה זה הירידה היא ביחס לגיוסים בקנה מידה חריג, ואולי משקפת חזרה לפרופורציות של שנת 2019. אלו עדיין נתונים שרחוקים מאוד ממיתון, ואפשר לומר שהם סוג של נחיתה רכה לאחר צמיחה בשיעורים חריגים במחצית השנייה של 2021. שוק העבודה מאופיין בתעסוקה מלאה, וזה כנראה לא הולך להשתנות בתקופה הקרובה, לאור המספר הגדול של המשרות הפנויות במשק".

באשר להתפתחות האינפלציה, אומר בהר: "הגורמים הטרנזיטוריים שהקפיצו את האינפלציה בישראל לרמה של 4.4% בשנה האחרונה מתהפכים והם מביאים לירידה מהירה בציפיות לאינפלציה. בסופו של יום תהליך של אינפלציה לאורך זמן תלוי בתגובה של שוק העבודה, ובעיקר עד כמה השכר מגיב לשוק הראשוני של עליות המחירים. השכר הממוצע למשרת שכיר עלה בשנה האחרונה (נתוני מאי) בשיעור של 3.7%.

"לכאורה זה נתון שלא תומך באינפלציה גבוהה לאורך זמן, שכן הוא משקף בין השאר עלייה מסוימת בפריון העבודה. אך אם בוחנים את הנתונים לפי סקטורים, התמונה היא פחות ברורה. בתעשייה ובבנייה השכר עלה לדוגמה בכ- 5.5%, ובשירותי אירוח ואוכל ב- 8%.

"עליית השכר במגזר הציבורי, שטרם נחתמו בו הסכמי שכר חדשים, הייתה נמוכה ומיתנה לכן את הממוצע. השכר משפיע על האינפלציה בשני ערוצים: הוא מגדיל את כוח הקנייה של משקי הבית, ואלו נוטים לצרוך יותר סחורות ושירותים. הערוץ השני, שהוא כנראה משמעותי יותר היום בתקופה של שיבושים בשרשרת האספקה, הוא דרך צד ההוצאות של היצרנים (cost-push). כלומר ההתאמות שהיצרנים צריכים לעשות במחירים בכדי לפצות על עליית השכר.

"אם לדוגמה השכר בענפים שציינו ימשיך לעלות בקצב שנתי של 5%, בעוד שהגידול בפריון העבודה לא צפוי לעלות על 2% לשנה, זה אומר שהשכר יתרום לאינפלציה שגבוהה מ- 3%.

"התחזית למדדי המחירים לחודשים הקרובים צפויה לכן להתעדכן מטה ובאופן ניכר. מדד המחירים לחודש אוגוסט צפוי להיות שלילי. מדד המחירים לחודש ספטמבר צפוי להיות קרוב לאפס אם הממשלה לא תעלה את מס הבלו. ההאטה בצריכה של סחורות הביאה לעליית מלאים, ויחד עם ירידה במחירי ההובלה אלו צפויים להביא לירידה במחירים של ציוד לבית. אנו נעדכן את תחזית האינפלציה לאחר פרסום מדד יולי.

"בשלב זה נראה שהתחזית תפחת באופן ניכר. הגורמים שציינו משפיעים בעיקר על האינפלציה בשנה הקרובה, בהסתכלות ארוכה יותר סיכוני האינפלציה העולמיים עדיין נמצאים, שוק העבודה הדוק, ומשבר האנרגיה בעולם רחוק מסיום".

באשר לריבית בנק ישראל, אומר בהר כי "הייסוף החד הופך את החלטת הריבית בשבוע הבא לקשה יותר ותלויה בנתונים שיתפרסמו עד מועד ההחלטה (בעיקר אינפלציה). אנו מעריכים כי לאחר פרסום מדד המחירים לחודש יולי תירשם ירידה חדה גם בציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים, שיתקרבו למרכז היעד.

"הריבית תעלה בכל מקרה, אך יתכן שבנק ישראל יסתפק ב- 25 נקודות בסיס. השווקים מגלמים עתה התייצבות של ריבית בנק ישראל ברמה של כ- 2.5% במהלך שנת 2023 וירידה מתונה בריבית בשנת 2024. אנו נוטים להעריך שהריבית עשויה להגיע גם לרמה גבוהה יותר, וכן לא תפחת כה מהר, וזאת על מנת להבטיח שהאינפלציה תתבסס ביעד".