השוק
השנה של הקרנות הכספיות: מהוות 35% מתעשיית הקרנות
אחרי שנים בהן הציבור נטש את הקרנות הכספיות, הוא חוזר אליהן ובסכומים לא מבוטלים; מניתוח שנעשה בבית ההשקעות מיטב עולה כי הקרנות הכספיות מהוות כבר 35% מקרנות הנאמנות המנוהלות
אחרי שנים בהן הציבור נטש את הקרנות הכספיות עד כדי שבשוק ההון התלחששו האם בכלל כדאי להחזיק אותן, הן הופכות לכוכבות של השנה. מניתוח שנערך בבית ההשקעות מיטב עולה כי הקרנות הכספיות מהוות כבר 35% מהתעשיה המנוהלת וזה משמעותי מאוד, בטח בעולם של ריבית גבוהה.
נסביר לרגע את סיפורן של הקרנות הכספיות. באופן עקרוני הקרנות האלה הן מוצר חלופי לפיקדון הבנקאי וזה אומר שהן יכולות להכות את הפיקדון הבנקאי. הקרנות הכספיות משקיעות בכל אפיק שהוא נזיל בטווח של 3 חודשים ולכן הוא נופל בקטגוריה של "מזומן". הקרנות הכספיות נהנות גם מהטבת מס שעושה נעים בגב של המשקיעים.
נמשיך: באופן עקרוני אם ניקח את הקרנות הכספיות השקליות הן ישקיעו את רוב הכסף שלהם בפיקדון בנקאי אבל הן יבואו עם סכומים גדולים ולכן גם הבנקאים יסכימו לשלם להן ריבית גבוהה יותר מאשר לגב' כהן מחדרה. את שאר הכסף הן ישקיעו במק"מ ואת התבלינים שאמורים לתת את התשואה העודפת הן ישקיעו באגרות חוב שעומדות לפירעון בטווח של 3 חודשים.
הטבת המס היא גם נושא חשוב וכאן צריך לזכור. הפיקדון הבנקאי משלם 15% מס על הריבית בעוד הקרן הכספית משלמת מס של 25% על הריבית הריאלית וזה אומר שאם אנחנו מקבלים 4% ריבית בפיקדון הבנקאי נשלם עליה מס של 15% ואם נקבל את אותם 4% בקרן הכספית, בתקופה בה האינפלציה בקצב שנתי של כמעט 5%, הרי שלא נשלם דבר. וזה יתרון משמעותי בקרן הכספית.
בכל מקרה, מניתוח שנעשה בבית ההשקעות מיטב עולה כי במחצית הראשונה של השנה הזרים הציבור לא פחות מ-29 מיליארד שקל לקרנות הכספיות בעוד הפודות הגדולות היו הקרנות האקטיביות המסורתיות מהן נפדו כ-18 מיליארד שקל. הקרנות הפסיביות גייסו סכום של כ-6 מיליארד שקל.
הקטגוריה המגייסת בתעשייה הייתה במחצית הראשונה של השנה קטגוריית אג"ח בחו"ל, שסיימה את החצי הראשון של השנה עם גיוס של כ-1.1 מיליארד שקל, המהווה כ-25% מסך נכסיה בתחילת השנה. קטגוריות אגד קרנות, מניות בחו"ל וקטגוריית ממונפות ואסטרטגיות גייסו סכומים קטנים של כ-150 מיליון שקל, כ-170 מיליון שקל וכ-70 מיליון שקל בהתאמה.
קטגוריית אג"ח בארץ כללי, הקטגוריה הגדולה ביותר בנכסיה, בהפרש ניכר משאר קטגוריות ההשקעה, פדתה גם את הסכום הגדול ביותר של כ-10.7 מיליארד שקל, המהווה כ-12.8% מסך נכסיה בתחילת השנה.
קטגוריית אג"ח מדינה פדתה סכום של כ-3.6 מיליארד שקל, המהווה כ-17% מסך נכסיה בתחילת השנה. זו הקטגוריה שנפגעה באופן הקשה ביותר בשיעור יציאת הכספים ממנה.
קטגוריית מניות בארץ פדתה סכום של כ-2.6 מיליארד שקל, המהווה כ-15.3% מסך נכסיה בתחילת השנה. קטגוריית חברות והמרה פדתה סכום של כ-2.2 מיליארד שקל, המהווה כ-9.0% מסך נכסיה בתחילת השנה. קטגוריית הגמישות סיימה את החצי הראשון של השנה עם פדיון של כ-340 מיליון שקל, שיעור של כ- 8.6% מנכסיה בראשית השנה.
קטגוריית מניות בארץ פדתה סכום של כ-2.6 מיליארד שקל, המהווה כ-15.3% מסך נכסיה בתחילת השנה. קטגוריית חברות והמרה פדתה סכום של כ-2.2 מיליארד שקל, המהווה כ-9.0% מסך נכסיה בתחילת השנה. קטגוריית הגמישות סיימה את החצי הראשון של השנה עם פדיון של כ-340 מיליון שקל, שיעור של כ- 8.6% מנכסיה בראשית השנה.
עוד ב-
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.חברה בכתבה טבלת תשואות בטווח 3-6-12 חודשיםאחד מהעם 07/2023/04הגב לתגובה זו0 0ורצויה השוואה מול הריבית שבנקים מציעים. אם כבר כתבה על נושא כזה - אז עם יותר מידע. תודהסגור



