מבדיקת נתונים שפורסמו על ידי החשב הכללי במשרד האוצר מתברר שהכנסות הממשלה מתחילת השנה ועד לסוף חודש נובמבר ירדו ב- 26.4 מיליארד שקל ואילו הוצאות הממשלה גדלו ב-45.7 מיליארד שקל לעומת התקופה המקבילה בשנת 2022. נתונים אלו משקפים את המעבר מעודף תקציבי בסך 27.9 מיליארד שקל ב-11 החודשים הראשונים של 2022 לגירעון תקציבי בסך 44.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב 2023.  

שינוי זה משקף ירידה כוללת בתזרים של הממשלה בסך של 72.1 מיליארד שקל בשנת 2023 לעומת 2022. נתון זה אמור לגרום לחשש גדול מהשלכות המלחמה על כלכלת ישראל, אך עם זאת חשוב להדגיש כי ייחוס הגירעון התזרימי כולו למצב המלחמה חוטא לאמת, מאחר שחלק ניכר מהעלייה שחלה בגירעון והירידה שחלה בתזרים הממשלה בשנת 2023 אינם קשורים למלחמה, אלא לשינויים שחלו עוד בטרם המלחמה. 

מבדיקה לעומק של נתוני תקציב המדינה ברמה החודשית משתקפת העובדה שבשנת 2023 עד לסוף חודש ספטמבר ירדו סך הכנסות הממשלה ב- 15.5 מיליארד שקל והוצאותיה עלו ב- 21.8 מיליארדי שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כתוצאה מכך נוצר בתשעה חודשים אלו גירעון בסך 4.5 מיליארדי שקל לעומת עודף של 32.8 מיליארדי שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2022. מכאן שבסך הכל בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2023 ירד התזרים הממשלתי ב-37.3 מיליארד שקל לעומת השנה הקודמת. 

בחודשים אוקטובר ונובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, ירדו הכנסות הממשלה ב- 10.9 מיליארד שקל לעומת ההכנסה בחודשיים אלה בשנת 2022 ואילו הוצאות הממשלה גדלו בחודשיים אלה ב-23.9 מיליארדי שקל, נתונים המבטאים ירידה נוספת בתזרים הממשלה בסך 34.8 מיליארדי שקל נוספים. מכאן ש-52% מהירידה בתזרים הממשלה בשנת 2023 לעומת שנת 2022 (37.3 מיליארד מתוך 72.1 מיליארד), התרחשו טרם המלחמה – בחודשים ינואר עד ספטמבר 2023. 
 
אם נבחן את נתוניה של כל שנה מבלי להשוותה לשנה האחרת נוכל לגלות מנתוני החשב הכללי שגירעון המצטבר של הממשלה, בשנת 2023, הסתכם עד לסוף חודש נובמבר בסך 44.2 מיליארדי שקל, שרובו נוצר בחודשים אוקטובר ונובמבר (כ-39.7 מיליארד בחודשיים אלו). כמו כן בשנת 2022 בחודשים אוקטובר נובמבר התקיים גירעון בסך 4.9 מיליארדי שקל. מכאן ניתן לקבוע שבחודשיים אוקטובר נובמבר גדל הגירעון בשנת 2023 לעומת 2022 ב 34.8 מיליארדי שקל, המבטאים עליה חודשית בגירעון בסך ממוצע של 17.4 מיליארדי שקל.

יש חשיבות לפלח את ההוצאות הממשלתיות הנוספות להוצאות אזרחיות וצבאיות ולשם כך השתמשתי בנתון חשוב נוסף שהתפרסם על ידי החשב הכללי, המציג פילוח של סך הוצאות הממשלה שהסתכמו מתחילת השנה ב 445 מיליארדי שקל להוצאות המשרדים האזרחיים ולהוצאות המשרדים הביטחוניים. הוצאות המשרדים האזרחיים הסתכם ב 11 החודשים הראשונים של 2023 ב 308.1 מיליארדי שקל, הוצאות המשרדים הביטחוניים הסתכם ב 80.7 מיליארדי שקל ותשלומי ריבית וקרן ביטוח לאומי הסתכמו ב 56.6 מיליארדי שקל. 

(צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

עוד מצוין באתר החשב הכללי של משרד האוצר שהוצאות הבטחון מתחילת השנה ועד לסוף חודש נובמבר גדלו ב 21.5% במקום גידול מתוכנן בשיעור של 8.2% לעומת השנה הקודמת. מכאן ניתן לקבוע כי הוצאות הבטחון מתחילת השנה ועד לחודש נובמבר אשר תוכננו לגדול ב 6 מיליארדי שקל, גדלו בפועל ב 14.2 מיליארדי שקל. נתונים אלו מבטאים את העובדה שהעלייה בהוצאות המשרדים הביטחוניים בעקבות המלחמה גדלו במשוער בכ 8.2 מיליארדי שקל, המבטאים עלייה בממוצע חודשי של כ 4.1 מיליארדי שקל. 
 

"איך אפשר לעשות כזה דבר, כולם צריכים להתבייש" - ח"כ אפרת רייטן זועמת על כך שהאוצר לא קידם את חוק פיצוי אסונות לאומיים בשנה שעברה אלא רק עכשיו, לאחר אסון ה-7 באוקטובר, דנים בנושא: "מה אנחנו עבדנו שנה שלמה? בא לי לבכות"@Efratrayten1 pic.twitter.com/L4PspOoIeo

— ערוץ כנסת (@KnessetT) January 10, 2024

אין ספק שמדובר בעלייה ניכרת. עם זאת חשוב להדגיש שעליה זו בהוצאות הבטחון גם אם תמשך לאורך כל שנת 2024 תוביל לגידול בהוצאות הממשלה בכ-49.2 מיליארדי שקל, ובנטרול סיוע החוץ שהובטח על ידי ממשלת ארה"ב בסך כ- 14 מיליארדי דולרים, לא תוביל לעליית החוב הממשלתי. 
 
עם זאת, לגידול בהוצאת המשרדים האזרחיים ולירידת הכנסות הממשלה בשל המלחמה יש השפעה ניכרת על הגירעון הממשלתי, ומאתר המידע של החשב הכללי עולה כי הוצאות המשרדים האזרחיים תוכננו מראש לגדול ב 2023 ב 7.8%, המבטאים גידול מתוכנן בסך 22 מיליארד שקל ב-11 החודשים הראשונים של 2023 לעומת שנת 2022, אולם, מתברר שעד לחודש נובמבר, עלו ההוצאות של המשרדים האזרחיים  בכ- 30 מיליארדי שקל, כלומר ב 8 מיליארדי שקל מעבר למתוכנן. 

לגידול בהוצאות המשרדים האזרחיים נוספה גם ירידה בהכנסות הממשלה שהסתכמה בחודשי המלחמה – אוקטובר ונובמבר בסך 10.9 מיליארדי שקל  מנתונים אלו משתמע שבשל הגידול בהוצאה האזרחית ובשל הירידה בהכנסות ממיסים גדל הגירעון הממשלתי בחודשים אוקטובר ונובמבר מעבר למתוכנן ב-18.9 מיליארדי שקל.  מכאן, שאם יימשכו שינויים אלו בהוצאות המשרדים האזרחיים ובהכנסות הממשלה לאורך כל שנת 2024, גירעון הממשלה השנתי צפוי לגדול בכ- 113.4 מיליארדי שקל. אולם אם המלחמה תתקצר או תנוהל בעצימות נמוכה יותר יקטן הגירעון הצפוי בהתאם.   

עוד ב-

תקציב 2024: הממשלה תכפה על הבנקים להעביר מידע על אזרחים

לכתבה המלאה

הכלכלן פרופ' נסים בן דוד הוא נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי