כלכלת המזרח התיכון בסכנה? ההשלכות הקטלניות של המלחמה בעזה
תוך שלושה חודשים בלבד מחקה המלחמה 10.3 מיליארד דולר, שהם 2.3% מהתמ"ג המשולב של מצרים, לבנון וירדן. בקרן המטבע הבינלאומית מסרו בחודש שעבר כי קרוב לוודאי שיורידו את התחזית הכלכלית למדינות החשופות ביותר למשבר. "אם המצב ימשיך ככה, חברות נסיעות רבות יפשטו את הרגל"
מלחמת חרבות ברזל (צילום פלאש 90/ אדי ישראל, אייל מרגולין, דובר צהל)
המלחמה בעזה צפויה להביא את ישראל לאחד המשברים הכלכליים הקשים בתולדותיה, אלא שההערכה היא שצפויות לה השלכות מרחיקות לכת גם בתחומים נוספים. הנזק הכלכלי כתוצאה מהמלחמה בעזה מתפשט גם למדינות השכנות מצרים, לבנון וירדן, כך על פי דיווח בניו יורק טיימס, המתבסס על הערכה שפרסמה סוכנות הפיתוח של האו"ם.
תוך שלושה חודשים בלבד מחקה המלחמה 10.3 מיליארד דולר, שהם 2.3% מהתמ"ג המשולב של שלוש המדינות. בנוסף, לפי ההערכות 230 אלף אנשים יפלו מתחת לקו העוני במדינות אלו. "הפיתוח האנושי במצרים, ירדן ולבנון עלול לסגת שנתיים או שלוש שנים לאחור", נכתב בדו"ח, המציין עלייה בזרם הפליטים, חוב ציבורי מזנק וירידה במסחר ובתיירות.
בקרן המטבע הבינלאומית מסרו בחודש שעבר כי קרוב לוודאי שיורידו את התחזית הכלכלית למדינות החשופות ביותר למשבר, בדו"ח שיתפרסם בסוף החודש. הפגיעה הכלכלית הזו מגיעה בתזמון גרוע במיוחד למדינות הללו, כך לדבריו של ג'ושוע לנדיס, מנהל המרכז לחקר המזה"ת באוניברסיטת אוקלהומה. לבנון לדוגמה, נמצאת במשבר כלכלי ופיננסי עמוק, ומצרים על סף חדלות פירעון.
(צילום: חיים גולדברג/ פלאש 90)
המדינה הערבית המאוכלסת ביותר עוד לא התאוששה מהזינוק בעלויות הלחם והדלק והצניחה בהכנסות מתיירות ובהשקעות זרות, שנגרמו בעקבות מגפת הקורונה והמלחמה באוקראינה. מצרים נפגעה גם מעליות הריבית ברחבי העולם, שניפחו את תשלומי הריבית על החוב הגבוה שלה. במקביל, עליות המחירים המקומיות פוגעות בכוח הקנייה של משקי הבית ובתוכניות העסקים להתרחבות.
"אף אחד לא רוצה להשקיע במצרים, אבל מצרים גדולה מדי כדי ליפול", אמר לנדיס לניו יורק טיימס. פירוש הדבר כי ארה"ב וקרן המטבע קרוב לוודאי שלא יאפשרו למדינה להגיע לחדלות פירעון על הלוואות זרות בגובה 165 מיליארד דולר, וזאת בשל החשיבות האסטרטגית והפוליטית שלה. מצרים מתמודדת גם עם ירידה של 30% בהכנסות מתעלת סואץ.
על פי הדיווח בכלכליסט, לפי קרן המטבע, חוסר הוודאות לגבי המשך המלחמה והתנהלותה נוגס באמון הצרכנים והעסקים בשלוש המדינות, מה שצפוי להוביל לירידה בהוצאות ובהשקעות. עם זאת, הירידה בתיירות היא המדאיגה ביותר. ב-2019 התיירות במצרים, לבנון וירדן ייצגה בין 35% לקרוב ל-50% מהייצוא המשולב של סחורות ושירותים של המדינות, כך לפי קרן המטבע.
אולם במחצית הראשונה של השנה נרשמה ירידה של 18% בהזמנת כרטיסי טיסה בירדן וצניחה של 25% בלבנון. "אם המצב ימשיך ככה, חברות נסיעות רבות בביירות יפשטו את הרגל", אמר חוסיין עבדללה, מנהל חברות נסיעות בלבנון. גם במצרים נרשמה ירידה בכניסת התיירים באוקטובר, נובמבר ודצמבר. "עונת החורף של ינואר עד אפריל תהיה מאתגרת", סיכם חאלד איברהים, חבר בברית סוכנויות הנסיעות של המזה"ת. "העסקים עלולים לרדת ב-50%".
