לפי התביעה באיסטנבול, הרשת החשודה פעלה באמצעות חברות ומוקדי שירות שהציגו עצמם כעסקים לגיטימיים בתחומי הייעוץ, התיירות וההשקעות. החשודים הציעו ללקוחות תשואות גבוהות ממסחר במטבע חוץ ובמטבעות קריפטוגרפיים. לאחר שהלקוחות העבירו כספים, הוצגו להם לכאורה רווחים פיקטיביים, ובהמשך הם התבקשו לשלם עמלות או מסים נוספים כדי למשוך את כספם. לפי הרשויות, הכספים הועברו לחשבונות בנק ולארנקי קריפטו מחוץ לטורקיה.

במבצע רחב היקף של הרשויות הטורקיות נעצרו חשודים רבים, ובהם, לפי הדיווחים, תשעה אזרחים ישראלים. מספרי המעצרים השתנו בין הדיווחים: בתחילה דווח על 175 עצורים מתוך 239 חשודים, ובהמשך פורסמו נתונים גבוהים יותר. הרשויות דיווחו גם על תפיסת רכוש, כלי רכב, חשבונות בנק ונכסי קריפטו החשודים כקשורים לפעילות הפלילית. עם זאת, מעצר אינו מעיד על אשמה, והחשדות צריכים להתברר בהליך משפטי.

הפרשה קיבלה גם ממד פוליטי. נשיא טורקיה ארדואן הפך את זה לפוליטי והשתמש בביטוי „רשת הטבח הציונית”. במקביל, כלי תקשורת טורקיים הציגו טענות על קשרים ישראליים לפרשה. נשיא טורקיה בחר שלא להפריד בין הטענות הנבדקות במסגרת החקירה לבין הרטוריקה הפוליטית ולהשתשמש בפרשה כדי לקדם את האג'נדה האנטי ישראלית שהוא מקדם בשנית האחרונות.

עוד ב-

דרמה בטורקיה: 9 ישראלים נעצרו בחשד להונאת ענק במיליארדים

לכתבה המלאה

היקף הפרשה עדיין אינו ברור לחלוטין. הרשויות הטורקיות טוענות לנזק של כ-3 מיליארד דולר, אך בדיווחים שונים הופיעו נתונים אחרים, ולא ברור אם מדובר בסכום שנגנב בפועל או בהיקף הפעילות הכספית המיוחסת לרשת ההונאה. החקירה נמשכת, והיקף המעורבות של כל אחד מהחשודים טרם הוכרע.