בעולם

דרמה בטורקיה: 9 ישראלים נעצרו בחשד להונאת ענק במיליארדים

לפי התביעה באיסטנבול, הרשת שפעלה מטורקיה הציגה השקעות במט"ח ובקריפטו והבטיחה תשואות גבוהות. החשודים פעלו באמצעות חברות שהוצגו כמוקדי שירות וייעוץ, והקורבנות התבקשו להעביר תחילה סכומים קטנים ובהמשך סכומים גדולים יותר

מערכת ice | 19/9/2026 19:18 עקבו אחרינו בגוגל

התביעה הראשית באיסטנבול הודיעה כי פירקה רשת בינלאומית החשודה בהונאות השקעה שפעלה מטורקיה, ובמסגרת המבצע נעצרו, לפי הדיווחים, 201 בני אדם, בהם 9 ישראלים. לפי הרשויות הטורקיות, הרשת פעלה באמצעות חברות שהוצגו כעסקים בתחום השירות, הייעוץ והתיירות, ופנתה לקורבנות במדינות שונות באמצעות פרסומים ברשת.

לפי התביעה, היקף הכספים שהוצאו לכאורה מקורבנות ברחבי העולם עולה על 3 מיליארד דולר. לצד 9 הישראלים נעצרו גם אזרחים ממדינות רבות נוספות. הרשויות הטורקיות מסרו כי במבצע השתתפו משרד הפנים, ארגון המודיעין הלאומי הטורקי, משטרת איסטנבול ואינטרפול, במסגרת חקירה שהתמקדה בחשדות להונאה, הלבנת הון והקמת ארגון פשיעה.

לפי החשד, הרשת השתמשה בפרסומות ברשתות החברתיות, במנועי חיפוש ובאתרי אינטרנט כדי לאתר אנשים שהתעניינו בהשקעות במט"ח ובמטבעות קריפטוגרפיים. לאחר שהמתעניינים השאירו את פרטיהם, הם הועברו למערכות לניהול לקוחות ומשם לנציגים שדיברו בשפתם. לפי התביעה, הנציגים שכנעו את הקורבנות להעביר תחילה סכומים קטנים ובהמשך להגדיל את ההשקעה.

אחד המרכיבים המרכזיים בשיטה, לפי החשדות, היה הצגת רווחים שלא היו קיימים. הקורבנות קיבלו גישה למערכות שבהן הוצגו לכאורה נתוני השקעות ורווחים, במטרה לעודד אותם להזרים כספים נוספים. כאשר ביקשו למשוך את כספם, נטען בפניהם כי החשבון נחסם וכי עליהם להעביר סכומים נוספים לצורך תשלום מסים או שחרור הכספים.

לפי החוקרים, הכספים לא הושקעו בפועל כפי שהוצג לקורבנות, אלא הועברו לחשבונות בנק ולארנקי מטבעות קריפטוגרפיים שהיו בשליטת הרשת. לפי אחד הדיווחים, חלק מהקורבנות איבדו סכומים של עשרות ואף מאות אלפי דולרים.

הרשת פעלה, לפי החשד, באמצעות 29 חברות ו-44 מוקדים, שהוצגו כלפי חוץ כמרכזי שירות, ייעוץ ותיירות. על פי התביעה, כאשר הצטברו תלונות נגד פלטפורמה מסוימת, נעשה שימוש בשם אחר. בין שמות הפלטפורמות שהוזכרו בחומרי החקירה: Inefex, Quantum AI, Algo Education ו-Exentral-Int.

הרשויות הטורקיות מתארות גם מערך פנימי שנועד לשמור על פעילות הרשת בסוד. לפי התביעה, עובדים שגויסו למוקדים קיבלו שמות קוד וסיפורי חיים בדויים, ולעיתים הונחו להציג עצמם כבוגרי אוניברסיטאות יוקרתיות. לפני תחילת העבודה הם עברו, לפי החשד, בדיקות פוליגרף שנועדו לבדוק אם יש להם קשר לרשויות אכיפת החוק.

במוקדים הוטלו גם מגבלות על העובדים. לפי חומרי החקירה, נאסר עליהם להכניס טלפונים למשרדים ונאסר לדבר עברית במהלך העבודה. העובדים חולקו בין היתר לתפקידים שכונו "סוכן המרה" ו"סוכן שימור", ועברו הכשרה שנועדה, לפי הרשויות, ללמד אותם כיצד לבנות אמון מול קורבנות פוטנציאליים.

הקשר הישראלי עומד במרכז החקירה הטורקית. לפי ממצאי ארגון הביון הטורקי MIT שצוטטו בהודעת התביעה, לאחר שישראל אסרה בשנת 2017 על פעילות האופציות הבינאריות בתחומה, גורמים ישראלים שניהלו את המערך חיפשו דרכים להעביר את הפעילות למדינות אחרות.

לפי התביעה, מפעילי הרשת הנחו את אנשיהם שלא לפנות לאזרחים ישראלים או אמריקנים, ובמקום זאת התמקדו באזרחים ממדינות אחרות. בין המדינות שהוזכרו כיעדים מרכזיים נמצאות איחוד האמירויות, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, אירלנד, רוסיה, סינגפור, מלזיה, סין, שווייץ, בלגיה, שוודיה ודרום קוריאה.

במסגרת המבצע פשטו הרשויות הטורקיות על מאות כתובות באיסטנבול ובמחוז מוגלה. לפי אחד הדיווחים, הכוחות פעלו ב-286 כתובות, במסגרת חקירה שכללה עשרות חברות ומוקדים. במהלך הפעילות נתפסו או הוקפאו נכסי נדל"ן, כלי רכב, חשבונות בנק ונכסי קריפטו.

משרד הפנים הטורקי מסר כי במסגרת המבצע נתפס רכוש החשוד כפרי עבירה בשווי של כ-1.5 מיליארד לירות טורקיות, ובכלל זה 80 כלי רכב ו-12 נכסי נדל"ן. החיפושים אחר חשודים נוספים והחקירה בנוגע להיקף הפעילות ולזרימת הכספים נמשכים.

לפי הדיווחים הטורקיים, אחד המעורבים המרכזיים שזוהו בפרשה הוא אזרח ישראלי בן 42, המחזיק גם בדרכון פורטוגלי. הרשויות בטורקיה לא פרסמו את שמותיהם של כלל החשודים, וגם לא נמסרו פרטים מלאים בנוגע למידת המעורבות של כל אחד מהעצורים.

החומרים שפורסמו כוללים גם נתון שלפיו פעילות הרשת יצרה נפח עסקאות של כ-266.4 מיליון דולר במשך שנתיים, בעוד שההכנסות הבלתי חוקיות מהקורבנות, לפי הטענות שהוצגו בחקירה, עלו על 3 מיליארד דולר. שני הנתונים מופיעים במסגרת תיאורים שונים של היקף הפעילות והכספים בפרשה.

עוד ב-

מעל 3 מיליון שקלים נעלמו: העוקץ המתוחכם שמסעיר את הארץ

לכתבה המלאה

החשדות שנחקרים כוללים הונאה באמצעות מערכות מידע ומוסדות פיננסיים, עבירות על חוק שוק ההון, הקמת ארגון פשיעה וחברות בו וכן הלבנת הון. החקירה מתנהלת בשיתוף גורמי אכיפה ומודיעין בטורקיה ובסיוע אינטרפול, והרשויות ממשיכות לבדוק את היקף הפעילות ואת זהותם ותפקידם של המעורבים.