גל המחאות שמסעיר בימים האחרונים את אירופה הגיע גם לאיטליה. במהלך סוף השבוע הפכו רחובות מילאנו, בולוניה וטורינו לזירות עימותים אלימים בין מפגינים לכוחות המשטרה. במילאנו, אחת מבירות האופנה והתיירות החשובות בעולם, הוצתו מחסומים, חנויות נבזזו ומפגינים רעולי פנים השליכו אבנים וחפצים לעבר שוטרים. המשטרה הגיבה בגז מדמיע ובתותחי מים, בעוד תיירים ובעלי עסקים נאלצו להתרחק ממוקדי המהומות.
 

Centri sociali, maranza e marciume sinistro avariato. Ci sarà ancora chi li protegge e li difende??? https://t.co/y2lnYxJZSj

— Matteo Salvini (@matteosalvinimi) October 17, 2026

המהומות נמשכו גם אתמול (ראשון), כאשר מאות צעירים שבו להתאסף באזור כיכר הדואומו. לפי סוכנות הידיעות האיטלקית ANSA, מספר המעוכבים במילאנו עלה ליותר מ-200, וכ-80% מהם קטינים. לצד הנזק הכבד לרכוש, האירועים עוררו שאלות בנוגע להתמודדות הרשויות עם מחאה המונהגת בחלקה בידי צעירים. אלא שהסיפור הגדול אינו מסתכם בהתפרעויות עצמן, אלא במציאות הכלכלית שמלווה את המחאות.

באופן מפתיע, שוק העבודה האיטלקי מציג דווקא נתונים חיוביים. על פי ארגון ה-OECD, שיעור האבטלה במדינה ירד במאי האחרון ל-5% בלבד, שפל היסטורי. אלא שמאחורי הנתון המעודד מסתתרת תמונה אחרת: השכר הריאלי באיטליה עדיין נמוך ב-6.1% מרמתו בתחילת 2021. במילים אחרות, האיטלקים אמנם מצליחים למצוא עבודה, אבל הכסף שהם מרוויחים קונה פחות מבעבר.

גם האינפלציה מוסיפה ללחץ. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באיטליה, בספטמבר האחרון עלה מדד המחירים לצרכן ב-4.2% לעומת השנה הקודמת, בעיקר בעקבות התייקרות חדה במחירי האנרגיה, שעלו בכ-22.6%. החשמל, הדלק והמזון מכבידים על משקי הבית, ובמקביל צעירים רבים מתקשים למצוא דירה במחיר שיוכלו להרשות לעצמם.

משבר הדיור ממחיש היטב את עומק הבעיה. לפי דיווח בלה רפובליקה, לפחות שבעה מיליון איטלקים מוציאים שליש מהכנסתם או יותר על שכר דירה או תשלומי משכנתה. נתון מפתיע נוסף מגיע מיורוסטאט: הגיל הממוצע שבו צעירים באיטליה עוזבים את בית הוריהם עומד על 30.2, לעומת 26.3 בממוצע באיחוד האירופי. כך, במדינה שבה כ-70% ממשקי הבית מתגוררים בנכס שבבעלותם, צעירים רבים מתקשים להגיע לעצמאות כלכלית.

ומעל כל אלה מרחף החוב הציבורי האדיר של המדינה. על פי נתוני יורוסטאט לרבעון הראשון של 2026, יחס החוב לתוצר באיטליה עומד על 138.9%, השני בגובהו באיחוד האירופי אחרי יוון. המשמעות היא שלממשלה יש מרחב תמרון תקציבי מוגבל יחסית: הרחבת הסיוע למשקי הבית, השקעה בדיור ציבורי או הפחתת מסים מחייבות החלטות כלכליות מורכבות, בזמן שגם תשלומי הריבית על החוב מכבידים על התקציב.

עוד מהמהומות (צילום: שאטרסטוק)

ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, גינתה בחריפות את האלימות והבהירה כי הזכות להפגין אינה מקנה זכות להרוס ערים ולתקוף שוטרים. מנגד, ראש עיריית מילאנו, ג'וזפה סאלה, הדגיש כי אף שההתפרעויות אינן מוצדקות, הסיבות שהוציאו אזרחים לרחובות ראויות להתייחסות. מלוני אף זימנה דיון ממשלתי מיוחד בעקבות גל המהומות.

עוד ב-

טראמפ נגד צרפת: "האסלאם מנסה להשתלט על המדינה"

לכתבה המלאה

כזכור, איטליה אינה המדינה היחידה שמתמודדת עם מחאות מהסוג הזה. בצרפת נרשמו בסוף השבוע מהומות נרחבות, ובפורטוגל, בבלגיה ובמדינות נוספות נערכו הפגנות על רקע יוקר המחיה, דיור, חינוך וסוגיות מקומיות אחרות. אף שאין מדובר במחאה אירופית אחת ומאורגנת, האירועים מעידים על לחץ ציבורי גובר סביב תנאי החיים, ומעמידים את ממשלות אירופה בפני אתגר כפול: השבת הסדר לרחובות ומתן מענה למצוקה הכלכלית.