מתיחות ביטחונית ודיפלומטית נרשמת בזירה הבינלאומית בעקבות דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", שלפיו אילון מאסק הורה על האטת מהירות הגלישה של רשת הלוויינים ספייס-אקס הפועלת באוקראינה. המהלך, שהוגבל עבור הגרסה הצבאית של הרשת המשמשת את הצבא האוקראיני, הותיר כלי טיס בלתי מאוישים כמעט ללא יכולת תפעולית. הצעד עורר ביקורת חריפה מצד נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, והוביל לבדיקה פנימית בבית הלבן סביב נסיבות ההחלטה והשפעותיה על קו ההגנה האוקראיני.   

על פי הדיווחים, מאסק שוחח על האטת השירות עם הנשיא דונלד טראמפ ועם בכירים נוספים בממשל האמריקני עוד בטרם החלת המגבלה. מנגד, טראמפ טען כי אינו יודע מי ציווה על שיבוש השירות והביע רצון לבדוק את הנושא. מאסק מצדו הבהיר ברשת החברתית X כי מערכות הלוויין הצבאיות נמצאות בבעלות ובשליטה של הממשל האמריקני, וכי כל מגבלת שימוש או מהירות נקבעת על ידי הצבא האמריקני ובסמכותו של הנשיא.   

בעקבות המצב, קיים זלנסקי פגישה ממוקדת בנורווגיה עם מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו, במטרה ליישר את ההדורים ולהשיב את היכולות המבצעיות שנפגעו. בתום השיחות הודיע זלנסקי כי הדיונים היו חיוביים וממוקדים, וכי הושגו הסכמות שיאפשרו את החזרת שירותי התקשורת של הלוויינים לפעילות מלאה בתוך כארבעים ושמונה שעות. זלנסקי הדגיש את חשיבות הציוד הביטחוני והתקשורת הלוויינית לשמירה על חייהם של הלוחמים בשטח.   

במקביל להסדרת שירותי התקשורת, חשף זלנסקי כי ארצות הברית חידשה את שיתוף המודיעין הצבאי עם אוקראינה בנוגע לשיגור טילים בליסטיים מצידה של רוסיה. חידוש זרימת המידע המודיעיני נחשב לקריטי עבור מערך ההגנה האווירית האוקראיני לצורך זיהוי מוקדם ומתן התרעות בזמן אמת לאוכלוסייה האזרחית. בנוסף, ציין זלנסקי כי במהלך השיחות הציעה ארצות הברית לאוקראינה ערבויות ביטחוניות ברמה המקבילה לסעיף חמש של אמנת נאט"ו.   

עוד ב-

מיזוג ענק בין טסלה ל-SpaceX? החברות של מאסק עומדות למבחן

לכתבה המלאה

ההתפתחויות האחרונות מציגות את מורכבות התלונות הדיפלומטיות והטכנולוגיות בניהול המערכה במזרח אירופה. השילוב בין תשתיות תקשורת פרטיות לבין החלטות מדיניות של הממשל האמריקני מעמיד את אוקראינה בפני אתגרים מבצעיים מתמשכים. כעת, כשהחזרת השירות והמודיעין נמצאות בעיצומן, המבחן של הצדדים יהיה בשימור רציפות התיאום הביטחוני והגנה על המרחב האווירי והיבשתי מפני מתקפות נוספות.