בריאות
המחדל הענק לאחר 7 באוקטובר: מערך בריאות הנפש קרס לחלוטין
דוח מבקר המדינה חושף כשלים חמורים במענה בריאות הנפש אחרי מתקפת הטרור: המתנה של חצי שנה לתור לפסיכיאטר, הסתמכות על מתנדבים ללא פיקוח, ומאות אלפי נפגעים שלא פנו לטיפול – חלקם כי כלל לא ידעו על האפשרות
.jpg)
חודשים אחרי מתקפת הטרור של 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, דוח מבקר המדינה מציג תמונת מצב קשה על אוזלת היד של מערך בריאות הנפש בישראל.
המבקר, מתניהו אנגלמן, התריע כי "מערך בריאות הנפש, שהתקשה לתפקד עוד לפני 7 באוקטובר – קרס לחלוטין בימים הראשונים של המלחמה". הדוח חושף כי למעלה מ-3 מיליון ישראלים עלולים לסבול מתסמיני פוסט-טראומה, דיכאון או חרדה, אך רק חלק זעום מהם מקבל סיוע הולם.
לפי הדוח, 90% מהסובלים מתסמיני פוסט-טראומה, דיכאון או חרדה לא פנו כלל לקבלת טיפול – ובקרב ניצולי המסיבות באזור עוטף עזה, שיעור זה אף גבוה יותר. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא זמני ההמתנה הארוכים למענה נפשי. המתנה ממוצעת לפסיכיאטר בקופת חולים עומדת על כ-6.5 חודשים, בעוד שהמלצות רפואיות מדברות על חלון הזדמנויות של 3-6 חודשים לטיפול בפוסט-טראומה, לפני שהמצב הופך לכרוני.
מבקר המדינה כתב לראש הממשלה כבר בנובמבר 2023 והתריע כי "לא יעלה על הדעת שאדם במצוקה קשה יצטרך להמתין חודשים ארוכים לתור לפסיכיאטר". אך למרות ההתרעה, מציין הדוח כי הליקויים במערכת לא תוקנו במלואם עד היום.
אחד הכשלים החמורים שעליהם מצביע הדוח הוא היעדר היערכות מספקת של משרד הבריאות למתן טיפול נפשי למפונים הרבים, שנאלצו לנטוש את בתיהם ולחיות במשך חודשים במלונות ובמתקני אירוח זמניים. במקום מערך מסודר של מטפלים מקצועיים, הטיפול במפונים התבסס ברובו על מתנדבים – ללא פיקוח של משרד הבריאות וללא תיעוד מסודר של המפונים שטופלו.
בנוסף, הדוח חושף כי למשרד הבריאות לא היה מידע על זהות המתנדבים, הכשרתם, הרקע המקצועי שלהם, או איכות הטיפול שהעניקו. לא התקיימה שמירה על רצף טיפולי, וכך רבים מהמטופלים לא קיבלו המשך טיפול מסודר, מה שעלול להוביל להחמרת מצבם.
מרכזי החוסן, שאמורים להיות קו ההגנה הראשון של האוכלוסייה במצבי חירום, נקלעו למשבר עמוק. למרות הצורך הגובר בטיפולים, הממשלה לא הסדירה תקצוב קבוע למרכזים, ולחלקם אין די כוח אדם לטפל בנפגעים.
הדוח מציין כי רק כ-11% מהמפונים קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן, למרות שמחקרים מצביעים על שיעור גבוה בהרבה של מי שחוו טראומה ונמצאים בסיכון לפתח פוסט-טראומה. בקרב ילדי שדרות, שהוריהם העידו כי 39% מהם סובלים מחרדה ברמות גבוהות במיוחד, רק 4% קיבלו טיפול נפשי בחצי השנה שאחרי 7 באוקטובר.
מבקר המדינה דורש מממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית רחבה לשיקום נפגעי בריאות הנפש, תוך קיצור זמני ההמתנה, הגדלת כוח האדם במערכת הציבורית, והקצאת תקציבים ארוכי טווח למרכזי החוסן.
עוד ממליץ הדוח להסדיר בחוק את מעמדם של צוותי החירום היישוביים (צח"י), שפעלו בשטח במהלך האירועים הקשים של 7 באוקטובר והיו הגורם המרכזי שסייע לתושבים עד להגעת כוחות הביטחון.
"למדינת ישראל יש חובה מוסרית לדאוג לנפגעי הנפש של המלחמה הזאת", מסכם המבקר, "אסור לנו להשאיר את האנשים האלו לבד".
משרד הבריאות בתגובה, דוחה את מסקנות הדוח ומדגיש כי בריאות הנפש עומדת בראש סדר העדיפויות שלו מאז 7 באוקטובר. לדבריו, הוא פרס מענים נרחבים כבר בימי הלחימה הראשונים, תוך פנייה אקטיבית לנפגעים והענקת טיפול לעשרות אלפי ישראלים.
המשרד טוען שהדוח מתבסס על סקר עמדות חד-פעמי שאינו משקף את המציאות ועלול לגרום לנזק פסיכולוגי לציבור. הוא מסכים שיש צורך במענים רחבים יותר אך מדגיש שלא כל מי שחווה קושי נפשי זקוק לטיפול מקצועי.
עוד ב-
כחלק מההתמודדות עם המשבר, הוקצתה תוספת תקציבית של 1.4 מיליארד שקל לבריאות הנפש, שמטרתה להרחיב שירותים, להגדיל את מספר המטפלים ולשפר את הזמינות. עם זאת, המשרד מודה כי הסכם השכר עם הפסיכולוגים טרם נחתם, מה שמעכב את גיוס כוח האדם הנדרש. משרד הבריאות רואה בתוכנית הלאומית לבריאות הנפש את הפתרון הנכון, וקורא להימנע ממדיניות המבוססת על נתונים שהוא מחשיב כשגויים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחרב-רבן 02/2025/11הגב לתגובה זו0 0אבל בעזרת-השם ורבניו הנבערים, גדולי הדור והתורה למיניהם וספיחיהם נותרו החרדים/דתיים/משיחיים השפוים היחידים במדינה ולכן היא נראית ככה היוםסגור
