בריאות

מהפכת ה-AI בעולם הרפואה: הפיתוחים הטכנולוגיים שנועדו להציל חיים

על רקע החשש ביחס לשימוש לא מבוקר בבינה מלאכותית בענף הרפואה, פרופ' יוני סביר מהפקולטה לרפואה בטכניון מדגיש כי לטכנולוגיה המתקדמת יתרונות רבים. כך הבינה המלאכותית מאבחנת בעיות רפואיות בתוך זמן קצר ביחס לצוותי רפואה אנושיים
בינה מלאכותית ברפואה (צילום shutterstock)
הבינה המלאכותית כבר נמצאת בכל בית, אולם ייתכן שההשפעה הגדולה ביותר שלה היא על תחום הרפואה בכלל ועל מכשור ואבחון בפרט. הבינה המלאכותית מאפשרת לנו לחלץ מנתוני עתק (ביג דאטה), תובנות על מחלות ומצבים רפואיים אחרים. יכולת זו מסייעת באבחון ומניעת בעיות רפואיות, זאת בזמן קצר מאוד יחסית לצוותי רפואה אנושיים.
בינה מלאכותית בדימות רפואי לסרטן, ניתוח סריקות MRI ,CT ורנטגן הן רק חלק מהפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים שמערכות הרפואה בישראל משתמשות בהם בימים אלו. פיתוחים טכנולוגיים אלו, מסייעים לצוות הרפואי בקבלת החלטות בחדר מימון וזיהוי מוקדם ומדויק של מחלת הסרטן. 
אחד התחומים החמים הוא "מולטיאומיקס", מדובר באבחון על סמך ריצוף RNA ואנליזה של חלבון ושל מתילציה (תהליך קריטי ב-DNA). חיבור של בינה מלאכותית לתחום זה מאיץ את התפתחותו.  בכך עוסקת המעבדה של פרופ' סביר בטכניון.
תחום נוסף הנחשב כחם בענף הרפואה הוא "multimodal integration". כלומר, היכולת לפתח מודלים של בינה מלאכותית המסוגלים לנתח דאטה ממגוון מקורות, כמו שילוב של פרמטרים מולקולרים ביחד עם תמונות. 
כדי לקדם את התהליכים האלה ולשפר את הרפואה, חשוב מאוד לייצר גשרים בין אוניברסיטאות ומוסדות מחקר לתעשייה ולמערכת הרפואית. פתולוגיה, ובפרט היסטולוגיה (תחום במדעי החיים והרפואה העוסק בחקר המבנה המיקרוסקופי של רקמות במצב תקין ובמחלה), הן הבסיס לאבחון מגוון עצום של מצבים רפואיים. תחום זה מבוסס על נטילת ביופסיה, פיסה מהרקמה הנדונה וניתוח שלה בכלים שונים. 
אחת הבעיות במשימה זו היא טווח הסקאלות הרחב שממנו בנויה רקמה, ממיקרו ועד מילימטר, שמקשה מאוד על אבחון מדויק. כאן נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית שמאפשרת לנו לייצר מערכת אבחון מדויקת ומהירה ועל בסיסה לשפר את הטיפול.
אחד המחקרים שערכתי עוסק במחלה נדירה הפוגעת גם בילדים, שבשל נדירותה אינה זוכה למימון נרחב מהתעשייה. כאן נכנס היתרון שלנו כמדענים באקדמיה, שיכולים להעמיק בכך גם כאשר ידוע שלא מדובר במטופלים רבים יחסית.
את המחקר, שכבר הוביל להצלחה של כ-95% באבחון, אני מוביל יחד עם בית החולים לילדים בסינסיטי מתוך הבנה שכדי לקדם את פריצות דרך ברפואה נדרשת סינרגיה בין האקדמיה לקליניקה. שיתוף פעולה זה מתקיים במסגרת השותפות בין הטכניון לבית החולים בסינסינטי, שכותרתה "הגשר לרפואת הדור הבא.

כותב הטור הוא פרופ' יוני סביר, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון. (צילום: דוברות הטכניון). 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה