בריאות
מחקר חדש קובע: 81% מהסטודנטים סובלים מלחץ בעקבות המלחמה
מחקר חדש חושף כי 81% מהסטודנטים בישראל מתמודדים עם רמות לחץ בינוניות עד גבוהות בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה. סטודנטים שמתגוררים באזורי עימות דיווחו על איכות שינה גרועה
מחקר חדש שנערך במכללה האקדמית אשקלון ופורסם בכתב העת המדעי European Journal of Investigative Health Psychology and Education, מציג תמונה מדאיגה על רמות הלחץ בקרב סטודנטים ישראלים בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת.
המחקר, שבוצע בינואר ופברואר 2024, כלל 625 משתתפים וחשף כי מרבית הסטודנטים (81%) חווים רמות לחץ בינוניות עד גבוהות. את המחקר ביצעו פרופ' קרן דופלט וד"ר נורית הומינר-קליפר מהמכללה האקדמית אשקלון.
מלחמה מטפחת אווירה של סכנה וחרדה ומהווה מקור לחץ משמעותי עם השלכות ארוכות טווח. מלחמת 'חרבות ברזל', המתאפיינת בפלישות מזוינות, במתקפות טילים מתמשכות ובאיום רב-זירתי, היא דוגמה למשבר טראומתי בעל מעגלים רחבים של השפעה מעבר לנפגעים באופן ישיר ומיידי.
הספרות מלמדת כי הגורמים המעוררים לחץ בזמן מלחמה קשורים לחרדה מוגברת, הפרעות שינה, דאגה לביטחון האישי והמשפחתי, שינויים במצבי הרוח ועוד. התקופה הסטודנטיאלית נחשבת לתקופה רְווּיית לחצים מבחינה אקדמית, כלכלית וחברתית. מלחמה ממושכת וחוסר ודאות עלולים להחמיר תחושות אלה.
כ-63% ממשתפי המחקר סווגו כחווים לחץ בינוני, זאת כאשר חמישית מהם (18%) סווגו כסובלים מלחץ גבוה. ממצאי המחקר הצביעו על כך ש-52% מהסטודנטים משתמשים במדיה החברתית לפחות שעתיים-שלוש בכל יום. 42% ממשתפי המחקר מתגוררים באזורי עימות ו-46% מדווחים על איכות שינה ירודה. עוד עולה מהמחקר, כי סטודנטים שמתגוררים באזורי עימות, התלוננו על איכות שינה גרועה יותר.
בניתוח רגרסיה נמצא כי נשים, הורות לילדים, איכות שינה ירודה, מגורים באזורי עימות וחשיפה גבוהה למדיה חברתית מנבאים תחושת סטרס. אותם ממצאים מדגישים את ההשפעה העמוקה של המלחמה על הרווחה הנפשית של סטודנטים, שכן מחקרים מלמדים כי סטודנטים בעולם חווים רמות לחץ נמוכות הרבה יותר ביחס למשתתפים במחקר הנוכחי.
מגורים באזורי עימות פוגעים באיכות השינה ומעלים את רמת הדְחק של הסטודנטים, שילוב שעלול לפגוע בתפקוד שלהם בלימודים ובכלל. הממצאים מעלים את הצורך בהתערבויות מותאמות ובשירותי תמיכה לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, כולל ייעוץ פסיכולוגי, סדנאות לניהול מתחים והתאמות אקדמיות.
מוסדות להשכלה גבוהה יכולים למלא תפקיד מרכזי בטיפוח החוסן האישי והקהילתי, ולחזק את מנגנוני ההתמודדות בקרב סטודנטים בעתות משבר מתמשך, כמו גם, לפתח אוריינות מקוונת והימנעות מחשיפה לתכנים פוגעניים ברשתות החברתיות.
עוד ב-
פרופ' קרן דופלט, החוקרת הראשית במחקר, מסרה: "המחקר שלנו חושף את ההשפעה העמוקה שיש למלחמה על רווחתם הנפשית של הסטודנטים. חשוב שמוסדות להשכלה גבוהה ייצרו סביבות תומכות שבהן ניתן להתמודד עם לחצים אלו, במיוחד באזורי העימות".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
