בריאות

וולנטיין בלי רגשות אשם: זוגיות ואוכל – בלי לוותר על איזון סוכר

וולנטיינ’ס בלי רגשות אשם: חג של מחוות קטנות, רומנטיקה ופינוקים, וכמעט תמיד גם של שוקולד, קינוחים, יין וארוחה חגיגית – כך תחגגו בלי לוותר על איזון סוכר
דינה רויטמן | 
יין ושוקולדים (צילום shutterstock)
וולנטיינ’ס הוא חג של מחוות קטנות, רומנטיקה ופינוקים, וכמעט תמיד גם של שוקולד, קינוחים, יין וארוחה חגיגית. עבור אנשים עם ערכי סוכר גבוהים, טרום־סוכרת או סוכרת, היום הזה עלול לעורר חשש: “האם מותר ליהנות, או שצריך לעצור את עצמנו לגמרי?”. מהניסיון הקליני ברור שאפשר ליהנות, ואפילו מאוד, כל עוד עושים זאת בצורה מודעת, מתוכננת ולא קיצונית. איזון סוכר אינו נשען על הימנעות מוחלטת, אלא על בחירות חכמות, תזמון נכון והקשבה לגוף.
הצעד הראשון הוא להוריד אשמה מהשולחן. ערב אחד לא “הורס הכול”, וניסיון להיות מושלמים דווקא מגדיל את הסיכוי לחריגות חדות בהמשך. גישה בריאה לניהול סוכר כוללת גם הנאה, כחלק מאיכות החיים. כשמגיעים לערב כזה רגועים יותר, קל הרבה יותר לקבל החלטות טובות.
שוקולד, הסמל הבלתי מעורער של וולנטיינ’ס, הוא דוגמה מצוינת לכך. הוא לא אויב, אלא עניין של מינון ובחירה. שוקולד מריר עם אחוז קקאו גבוה, בכמות קטנה, עדיף משמעותית על שוקולד חלב או קינוחים עתירי סוכר. ביס או שניים יכולים בהחלט להשתלב, במיוחד אם אוכלים אותם אחרי ארוחה ולא על בטן ריקה. שילוב של שוקולד עם חלבון או שומן, כמו יוגורט טבעי או אגוזים, עשוי להאט את עליית הסוכר ולתרום ליציבות טובה יותר. גם מארז יפה לא חייב להיגמר בערב אחד – אפשר לפרוס אותו על פני כמה ימים וליהנות בלי עומס מיותר על הגוף.
גם יין ואלכוהול יכולים להיות חלק מהערב, אך כאן נדרשת תשומת לב מיוחדת. אלכוהול משפיע על רמות הסוכר בצורה לא תמיד צפויה, ולעיתים אף עלול לגרום לירידות סוכר, במיוחד בשעות שלאחר השתייה, ובייחוד אצל מי שמטופל באינסולין או בתרופות מסוימות. לכן חשוב לא לשתות על בטן ריקה, לבחור ביין יבש ולא במשקאות מתוקים או קוקטיילים, ולהיצמד לכמות מתונה. כוס אחת לצד ארוחה לרוב עדיפה בהרבה על שתייה חופשית. מי שמטופל בתרופות קבועות חשוב שיפעל לפי ההנחיות האישיות שקיבל מהצוות הרפואי, שכן לא לכל אחד ההשפעה זהה.
האתגר הגדול ביותר עבור רבים הוא היציאה למסעדה. האוכל עשיר, המנות גדולות, והאווירה החגיגית מעודדת “לזרום”. גם כאן אין צורך להזמין סלט בלבד ולוותר על כל השאר. הדרך הנכונה היא לבנות ארוחה מאוזנת: להתחיל בירקות או סלט, לבחור מנה עיקרית המבוססת על חלבון כמו דג, עוף או בשר, ולהוסיף פחמימה אחת במידה – בלי לצרף את כל מקורות הפחמימה באותה ארוחה. רטבים הם מוקש נפוץ, במיוחד כאלה המבוססים על דבש, טריאקי או גלייז מתוק, ולא צריך להתבייש לבקש רוטב בצד או התאמה קלה. קינוח אפשר בהחלט להזמין, אך עדיף לחלוק אותו ולהפוך כמה ביסים לחוויה זוגית ולא לאכילה אוטומטית.
לתזמון יש תפקיד חשוב לא פחות. דילוג על ארוחות במהלך היום מתוך מחשבה “לחסוך לערב” כמעט תמיד מוביל לרעב קיצוני ולאכילת יתר. ארוחה מאוזנת בצהריים, שתייה מספקת של מים, והגעה לערב במצב רגוע ולא מורעב – מאפשרות ליהנות בלי לאבד שליטה. מי שמשתמש במד סוכר רציף יכול להיעזר בנתונים כדי להבין כיצד הגוף מגיב, אך חשוב לעשות זאת ככלי למודעות ולא כמדד לשיפוט או ענישה עצמית, ותמיד בהתאם להנחיות האישיות שניתנו לו.
ולבסוף, כדאי לזכור שוולנטיינ’ס לא חייב להסתובב רק סביב אוכל. בילוי זוגי יכול להיות גם תנועה משותפת שמחזקת את הקשר ותורמת לאיזון סוכר: הליכה רגועה אחרי הארוחה, רכיבה משותפת על אופניים, טיול קצר בטבע או בישול משותף בבית. לעיתים דווקא הפעילות המשותפת היא זו שנשארת בזיכרון הרבה אחרי שהקינוח נגמר.
אם התלבטתם, חשוב לדעת שלא צריך לבחור בין אהבה לבריאות. עם מעט תכנון, הקשבה לגוף וגישה לא קיצונית, אפשר לציין את וולנטיינ’ס בהנאה מלאה, לשמור על איזון סוכר, ובעיקר לצאת מהערב הזה עם תחושת סיפוק, רוגע וביטחון – ולא עם רגשות אשם.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה