סרט תיעודי אודות מוכי גורל ,שהחברה כמעט ולא מודעת לצדדים הקשים של בני אדם אומללים שכאלה . על ההיבטים הטרגיים וגם לתקוות הטמונות בעתידם . ראוי לציין את נתי ארדון שבולטת בחום האנושי ,בלב הענק שכולו נתינה ואהבה ,איכפתיות ומסירות אין קץ לאותה אוכלוסיה מוכת גורל ,שהיא מכירה היטב ומקרוב . עם חדשות תכופות אודות קשירות (לתקופות ארוכות) ויחס משפיל ואכזרי המדכא את כבוד האדם באשר הוא (מוחלש וחסר אונים) ומזעזע כל אדם נאור , אין ספק כי במוסדות פסיכיאטריים למיניהם , תופעה כנתי הינה קרן אור שראויה לשמש כדוגמה ומופת ליחס אחר. .. חבל שלא מינו אותה לממונה על בתי החולים הללו עם כל הסמכויות המיתבקשות . ברור כי המדינה היתה ניראית לאחר מכן ,הרבה יותר טוב ואנושית בכל המובנים ...