בצל ההתקפות שסופגת מערכת המשפט בישראל, נערך הערב (רביעי) כנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה 'מדמיינים מחדש דמוקרטיה' בהשתתפות נשיא המדינה רובי ריבלין, חברי הכנסת גדעון סער ועופר שלח ושר המשפטים אבי ניסנקורן וכן נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, כולם אגב מסרו בקו תקיף את דעתם על הלך הרוח בימים אלה, אם כי היו גם הסתייגויות מההתנהלות של מערכת המשפט במספר מקרים.

הנשיא ריבלין אמר: "היום, יותר מתמיד, זקוקה הדמוקרטיה הישראלית לחוק יסוד: החקיקה. אם דאגתנו משותפת לעתידה וטובתה של מדינת ישראל, הרי שאין מנוס משילוב כוחות יחד, לחוק יסוד מוסכם שירגיע וייצב את המערכת הציבורית. אל הפולמוס הער, הנוקב, שחשוב וראוי שיתקיים על סוגיית הפרדת הרשויות, אל לנו להגיע כשאנו עוטים כפפות אגרוף. לא כל ביקורת על מערכת המשפט היא הסתה. חשוב שתהיה ביקורת בונה, שלא מכופפת ידיים, שכן ביקורת שמבקשת להלך אימים סופה לפגוע בדמוקרטיה הישראלית. מעל כל הדברים הללו עומדת המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו, הבית שלנו, שקירותיו רועדים".
 

עוד הוסיף @ruvirivlin בכנס "מדמיינים מחדש דמוקרטיה":
"אל הפולמוס הער, הנוקב, שחשוב וראוי שיתקיים על סוגיית הפרדת הרשויות, אל לנו להגיע כשאנו עוטים כפפות אגרוף".

לדבריו המלאים >>https://t.co/EzDeq1dCsG

— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) October 28, 2020

אהרון ברק אמר: "היחסים בין הכנסת לממשלה בד"כ פרובלמטיים בדמוקרטיה פרלמנטרית, אך אצלנו הממשלה מכתיבה את כל החלטות הכנסת, ושיקול הדעת העצמאי של ח"כ, קטן. תפקיד הכנסת כמבקרת הולך ונשחק, עד שהוא כמעט ולא קיים. כל ח"כ שנמצא היום בקואליציה ומחר באופוזיציה ולהיפך, צריך להבין שאי אפשר לשנות חוק יסוד כאילו היה חוק רגיל. יש צורך ברוב מוצק. בשיחותיי בנושא עם השרה לשעבר איילת שקד, אמרתי שניתן יהיה לעשות זאת עם רוב של 80 ח"כים, אבל לא פחות. הביקורת על ביהמ"ש חרגה מכל מסגרת מתקבלת על הדעת. גם בתי המשפט השלום והמחוזי סובלים מזה - היום לא רוצים לתקן חקיקה בענייני אלימות כלפי נשים, שמא ביהמ"ש יצטרך להתעסק בשאלות של אלימות. כלומר, חוסר אמון מלא במערכת".

השר ניסנקורן הסביר: "בתווך של שלוש הרשויות, המטוטלת נטתה בשנים האחרונות יותר מדי לטובת הממשלה. מספר החוקים שבית המשפט פסל או שינה במהלך 30 השנים האחרונות קטן מאוד, והוא מתערב איפה שיש פגיעה בעקרונות יסוד. חוק יסוד: החקיקה בדרך כלל מגן על המערכת השיפוטית ועל הכנסת ולא פוגע בה. לא אתמוך בחוק כזה שמטרתו החלשת הדמוקרטיה הישראלית או החלשת האיזונים בין שלוש הרשויות, אלא בכזה שמטרתו לחזק ולאזן את הדמוקרטיה הישראלית. צריך למנות פרקליט מדינה קבוע. יש קושי בכך שהיועמ"ש בפועל הוא גם פרקליט המדינה ואין לו עזר כנגדו. כשיש ראש ממשלה עם 3 כתבי אישום ומתקפה רבתי על מערכת המשפט, זה לא הזמן לבחון שינויים בהפרדת התפקידים".
 

עוד אמר השר @AviNissenkorn: "חוק יסוד: החקיקה בדרך כלל מגן על המערכת השיפוטית ועל הכנסת ולא פוגע בה. לא אתמוך בחוק כזה שמטרתו החלשת הדמוקרטיה הישראלית או החלשת האיזונים בין שלוש הרשויות, אלא בכזה שמטרתו לחזק ולאזן את הדמוקרטיה הישראלית".

— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) October 28, 2020

חבר הכנסת סער טען: "המעורבות של בית המשפט העליון בסוגיות פוליטיות בכלל, ובחקיקת הכנסת בפרט, נמצאת במגמת תאוצה קיצונית. יש כאן היפר-אקטיביזם. אין רשות שהכוח שלה צריך להיות מוחלט. הריכוז הבלתי נתפס של כוח וסמכויות בידי היועמ"ש הפך למכשלה לביצוע התפקיד. כשהיועמ"ש נוקט עמדה בשאלת מימון ההגנה של רה"מ כנאשם, ניתן למצוא לכך הצדקה, אבל ברור שזה נמצא בניגוד חזיתי לעמדתו כתובע הכללי".

חבר הכנסת שלח המשיך: "אין הרבה דמוקרטיות בהן שלטון הזרוע המבצעת בזרוע המחוקקת חזק כ"כ. לראיה, ועדת השרים לחקיקה שקובעת את עמדת הקואליציה, ואי לכך את עמדת הכנסת. זה גם מקרין על היחסים בין הממשלה לביהמ"ש, ומביא להתנגשות ביניהן. אני בעד חוק יסוד החקיקה, אבל הוא צריך להיעשות תוך שיח רחב. יש לפתוח את זה כך שכל נציגי הציבור יוכלו להגיע לדיון בכנסת. כשעושים את תהליך החקיקה כראוי, גם טובת הציבור נהנית וגם החוק יוצא טוב יותר. חוק יסוד חקיקה ראוי יכול לצמצם את התחום האפור בין הרשויות".