נבחרת אייס

רכישת רשת 13: צמרת ההייטק תמשיך להתעלם מהשחיתות ויוקר המחיה?

ברקע רכישת רשת 13 ע"י אסף רפפורט וקבוצת משקיעים מתחום ההייטק, עולה השאלה האם ההנהלה החדשה תמשיך להתעלם מהשחיתות ויוקר המחיה בישראל או שמא תפעל למען האינטרסים של כלל הציבור. מחקר מציג כיצד שחיתות פוגעת בעסקים הקטנים ובשכבות חלשות, אך כמעט ואינה משפיעה על ההייטק

פרופ' ירון זליכה | 11:47

אסף רפפורט, ירון זליכה (צילום shutterstock, עומר הכהן)

ג'ון סטיוארט מיל, הפילוסוף והכלכלן הפוליטי האנגלי הדגול, קבע בספרו על החירות (1859) שהמאבקים על מוסר ציבורי משקפים בעיקר את האינטרסים של האליטות. תובנה זו מעניינת במיוחד בהקשר הישראלי.

לאורך כל הקדנציה של הממשלה הנוכחית, התייצבה צמרת תעשיית ההיי טק הישראלית לצידו של מחנה האופוזיציה כנגד הקואליציה. הנימוק היה הפגיעה שחוללה הרפורמה המשפטית בדמוקרטיה הישראלית.

גם כעת, כאשר הבחירות הולכות ומתקרבות, ממשיכים בכירי היי טק להתגייס למען מחנה האופוזיציה. אנשי הייטק רבים מעניקים ערבויות ותמיכה למפלגות שונות במחנה זה וכעת אף אנשי הייטק בכירים עומדים מאחורי רכישתו של ערוץ 13. בפרט בולטים נפתלי בנט וגדי אייזנקוט שמצליחים לגייס סכומים גדולים של ערבויות לטובת הקמפיינים המתוכננים למפלגותיהם.

מנגד, ציבור גדול של מאות אלפי העסקים הקטנים ורוב השכבות החלשות נותרו בצידה של הקואליציה תוך שהם תומכים ברפורמה משפטית, בין אם בגרסתה של הממשלה ובין אם בגרסה מתונה יותר. כיצד ניתן להסביר את ההתפצלות הזו בין ראשי תעשיית ההיי טק לבין השכבות החלשות וציבור העסקים הקטנים?

אמירתו של מיל מעניקה לנו רמז ראשוני. מחקר גדול שביצעתי יחד עם חברי, פרופ' גיל אבנימלך, בקריה האקדמית אונו ופורסם לאחרונה בכתב העת הנחשב Small Business Economics, משלים לדעתי את ההסבר.

במסגרת המחקר, בדקנו כיצד משפיעות באופן שונה הדמוקרטיה (מנוטרלת מרכיב השחיתות שמשתתפת בהסבר הדמוקרטיה) והשחיתות על יזמות של עסקים קטנים בתחומי ההיי טק אל מול יתר היזמים של עסקים קטנים שמפרנסים מאות אלפי שכירים מהשכבות החלשות ומעמד הביניים.

יצוין, כי תעשיית ההיי טק נשענת בעיקר על קשרי חוץ. התעשייה מגייסת מימון בחו"ל, מגייסת מנהלים, משקיעים וספקים בחו"ל, מנפיקה בחו"ל והכי חשוב מוכרת בחו"ל. יתר על כן, התעשייה נשענת על הון אנושי שאיכותו תלויה בהשקעות (גם זרות) במחקר ופיתוח ובמוסדות חינוך ומדע ואיכותיים.

כל אלה מושפעים עמוקות מרמת הדמוקרטיה. מנגד, עסקים קטנים שאינם חלק מתעשיית ההיי טק תלויים עד צוואר באישורים בירוקרטיים, חשופים לאכיפה סלקטיבית, תלויים בתשתיות מקומיות, בתחרות מקומית על מקורות מימון וזקוקים לכוח עבודה עם הון אנושי שחשיפתו למדע וטכנולוגיה גבוהים מופחתת. כל אלה מושפעים עמוקות באמת השחיתות המקומית.

אכן, במחקר ענק על פני 102 מדינות בעולם, המייצגות כמעט 90 אחוזים מאוכלוסיית העולם, והשיטות מתקדמות, הראינו כי תעשיית ההיי טק מושפעת לשלילה מפגיעה ברמת הדמוקרטיה בעוד שהיא כמעט ואינה מושפעת מפגיעה ברמת השחיתות.

לעומת זאת, העסקים הקטנים (אשר בישראל קיימים כשש מאות אלף מהם ומהווים את חוט השדרה של המשק הישראלי) מושפעים חזק לשלילה מפגיעה לשחיתות אך הם אינם מושפעים כמעט בכלל מפגיעה בדמוקרטיה (מנוטרל כאמור מרכיב השחיתות).

כפי שחזה ג'ון סטיוארט מיל, יש לנו דו שיח של חרשים המושפע עמוק מהאינטרסים העצמיים השונים. במשך שנים רבות סובלת ישראל מרמת שחיתות אדירה הפוגעת מאוד באופק הצמיחה וברווחה של המשק הישראלי. עלות השחיתות אסטרונומית והיא מגיעה לסך גדול יותר אף מעלות הביטחון השנתית שלנו.

אנו משלמים ביוקר על השחיתות הציבורית שלנו. יוקר המחיה, עיוותי המיסים, השירותים החברתיים הירודים ואפילו הפקקים בכבישים. כל אלה הושפעו באופן עמוק מרמת השחיתות.

השחיתות לא הטרידה את ראשי תעשיית ההיי טק מהסיבה הפשוטה שהיא לא פגשה אותם. מצוקתן של השכבות החלשות והמציאות הקשה של מאות אלפי העסקים הקטנים, נוכח השחיתות הגבוהה, עברו מתחת לעיניה של תעשיית ההיי טק אשר לכל היותר צקצקה מעט בלשונה. מתי הם התעוררו? כאשר לתפיסתם חלה פגיעה בדמוקרטיה.

אולם, מאבקם למען הדמוקרטיה טומן בחובו ראייה סלקטיבית שאינה מעוררת אמון ולכן היא גם לא הצליחה למשוך אחריה את השכבות החלשות ואת מאות אלפי העסקים הקטנים למחאה לא פוליטית מאוחדת נוכח כישלונותיה של הממשלה כמעט בכל התחומים של הכלכלה והחברה הישראליים.

כל עוד לא תשכיל התעשייה להתייצב על אמת, נוכח השחיתות בכלל והשפעתה על יוקר המחיה ועל איכות החיים בפרט, כך היא תוסיף לדבר אל הקיר בשיח מתמשך של חרשים. הנה, אליטת ההיי טק הצליחה לרכוש ערוץ תקשורת מרכזית עם השפעה גדולה על המציאות הישראלית. האם ימשיכו להפעיל אותו בעיוורון כמעט מוחלט נוכח השחיתות, יוקר המחיה ומחירי הדיור הנוראיים או שיתעוררו ויפעלו למען האינטרסים של כלל הציבור הישראלי?