נבחרת אייס

מוטב מאוחר: הנגיד מאותת שתם עידן הריבית האפסית בישראל

למה חשוב להעלות את הריבית, מדוע זה קרה דווקא עכשיו, כמה תשלם משפחה ישראלית ומי דווקא ירוויחו מהמהלך? 7 הערות על הצעד של פרופ' אמיר ירון, וגם השאלה שמטרידה את עם ישראל לקראת פסח – איך סדרת העלאות הריבית שבקנה ישפיעו על מחירי הדירות? 
מתן חודורוב
מתן חודורוב |  3
מתן חודורוב, אמיר ירון
1. כמה זה עולה לנו?
תלוי, כמובן, בגובה וסוג החובות שלכם. ההערכה היא שמשכנתא ממוצעת בסך כ-950,000 שקל, שתיפרס ל-20 שנה, תתייקר בשלב הראשון עד 110 שקל לחודש – בהתאם לחלק היחסי מתוכה שצמוד לריבית הפריים.
הנתח הזה הלך וגדל לאורך השנה האחרונה, בין השאר כי הנגיד התיר ללקוחות לקבל באמצעותו עד 50% מסכום ההלוואה כולה – ומי שניצלו במלואה את מה שנראתה אז כהזדמנות, יספגו את העלייה החדה ביותר בהחזרים לבנק.
 
זו לא נשמעת כמו גזירה קשה מנשוא, עד שמביטים בתחזית של פרופ' ירון עצמו: מחלקת המחקר שלו צופה כי בשנה הקרובה הריבית תכפיל את עצמה פי שישה עד ל-1.5% - ואז כבר עלולה התוספת להגיע לאלפי שקלים רבים בשנה למשפחה. לבסוף חשוב לזכור שמשכנתא אינה החוב הפרטי היחיד: אוברדרפט שוטף בחשבונות העו"ש, כרטיסי אשראי "מתגלגלים" (שבהם נדחה החיוב או חלקו לחודש הבא בריבית גבוהה), מימון לרכב מחברות הליסינג, הלוואה לצורך שיפוצים ועוד – כולם יספגו התייקרות בעקבות העלאת הריבית, כך שההכנסה הפנויה עלולה להצטמק במיוחד בקרב השכבות החלשות והעסקים הקטנים.
 
2. האם הצעירים בישראל יצליחו לעמוד בהחזרים המוגדלים?
התהייה הזו מעמיקה על רקע זינוק של מאות אלפי שקלים בגובה המשכנתא, שמעכשיו יישאו ריבית כבדה יותר לאורך זמן. תיק החובות בתחום הדיור מתנפח מידי חודש בעוד כ-11 מיליארד שקל, ובנק ישראל עצמו פרסם לגביו רמזים מטרידים: תקופת ההחזר הטיפוסית התארכה ל-24 שנה; כ-42% מהלווים מקבלים מהבנק מינוף של מעל 60% משווי הדירה; וכ-38% מחזירים לו מעל שליש מההכנסה המשפחתית נטו.
אין צורך בידע ובמומחיות של הנגיד כדי להבין שחלקם יתקשו עכשיו יותר בפירעון – אלא שפרופ' ירון לא מוטרד: לדעתו הבנקים בוחנים היטב את כושר ההחזר של הרוכשים על פי דרישות הרגולטור, גם בתרחישים של עליית ריבית, ולכן מספר משקי הבית שיאבדו את נכסיהם יהיה זניח. כדאי רק לזכור שהמציאות מזמנת תמיד הפתעות נוספות – פעם קורונה, פעם מיתון ופעם מצב ביטחוני מידרדר – וכל אחת מהן עלולה גם היא להשפיע, בנוסף לריבית עצמה, על היכולת של צעירים נטולי-קביעות תעסוקתית לעמוד בתשלום החודשי על משכנתאות שכבר נטלו.
 
3. האם מעליית ריבית יש רק מפסידים?
ברור שלא. אם המהלך אכן יצליח למתן את קצב עליות המחירים, כוח הקנייה של הכסף יגדל ומצבם היחסי של הצרכנים ישתפר. במקרה כזה, גם לווים שהמשכנתא שלהם צמודה למדד המחירים לצרכן, יספגו פחות חיובים בריבית בעקבות התמתנות האינפלציה. ויש גם השלכות מיידיות: הפיקדונות הבנקאיים יניבו תשואה גבוהה יותר ככל שהריבית תעלה, ואפילו התשלום המגוחך שהבנקים מחלקים ללקוחות על יתרת זכות – פלוס בעו"ש – יגדל מעט מידי רבעון.
בשורה התחתונה, מבחנו הגדול של הנגיד הוא בתרומת המהלך שלו להקלה או לפחות למניעת ההחרפה ביוקר המחיה בישראל. בניגוד לטענה המקובלת, כאילו ריבית גבוהה "טובה לעשירים" (שכביכול חוסכים יותר) ו"רעה לעניים" (שכביכול לווים יותר), אינפלציה מהירה פוגעת קודם כל במקבלי השכר הנמוך – שיש להם כסף רק לקניות, בזמן שערכו הולך ונשחק.
4. כיצד עליית הריבית תשפיע על מחירי הדירות?
לכאורה, מדובר במתכון לצינון שוק הנדל"ן הרותח: כשנוטלי המשכנתאות ייאלצו לשלם ריביות גבוהות, הסכום שהם יוכלו ללוות מבלי לפגר בהחזר החודשי יקטן – והירידה בהיקף האשראי אמורה לגרום להוזלת הנכסים. תוסיפו לזה את המשקיעים בדירה שנייה או שלישית, שבפניהם ייפתחו בהדרגה אפיקים חלופיים להשגת תשואה סבירה – באג"ח ממשלתית ואפילו פיקדון – ותקבלו על הנייר עוד ירידה בביקוש לרכישות חדשות.
 
במצב כזה, גם אם לא תחול עלייה משמעותית בקצב הפשרת הקרקעות או הבנייה, היינו מצפים לראות את המחירים יורדים בהדרגה; בנק ישראל עצמו הודה בעבר כי הפחתת הריבית במשק אחראית למחצית מהתייקרות הדירות במדינה. לכן היה מפתיע שדווקא הנגיד ניסה להנמיך בדבריו ציפיות לגבי ההשפעה של צעדיו החדשים על תחום הנדל"ן: תחילה הבהיר שהריבית היא "כלי רוחבי", והשימוש בה אינו מכוון להשגת הוזלה בענף ספציפי כלשהו; אחר כך הזכיר את הזינוק בעלויות חומרי הגלם לבניין בעקבות המלחמה באוקראינה; ולבסוף ציין שהדרך לפתרון המצוקה עוברת בהגדלת ההיצע – יעד שנקלע, לשיטתו, לסכנה בשל האיומים בפירוק הקואליציה.
5. למה בכלל להעלות את הריבית?
כדי להבין עד כמה דרמטי שינוי הכיוון של בנק ישראל, צריך לחזור במנהרת הזמן 14 שנים אחורה: ב-2008 נקלע העולם למשבר כלכלי חסר תקדים בעקבות פיצוץ בועת הסאב-פריים בשוק המשכנתאות האמריקני, ובניסיון להקל על משפחות ועסקים בהחזרי ההלוואות, כל הנגידים במערב – כולל סטנלי פישר אצלנו – הורידו את הריבית על חובות כמעט בבת אחת, כמעט לקו האפס.

סטנלי פישר. צילום: פלאש 90
ניתוח החירום הצליח בשעתו מפני שבזכות האשראי הזול, צרכנים קנו יותר סחורה וחברות העסיקו עובדים, כך שהצמיחה הגלובלית התחדשה. אלא שבניגוד לציפיות, גם ביציאה מהמיתון, הריביות כמעט לא עלו כשהנימוקים לכך מתחלפים: מ"מלחמת המטבעות" עם סין, דרך החשש של מדינות שייאלצו לשלם ביוקר על חובותיהן, ועד לנגיף הקורונה שחייב שוב הלוואות זולות לנפגעים. בישראל התברר במהירות שהמחיר הנמוך של הכסף שופך נפט על אש הדיור ובכך פוגע בדור שלם, ובכל זאת העדיפו כל הנגידים שלא להעלות את הריבית לפני הבנק הפדרלי בארה"ב – מחשש שאחרת הדולר יצנח והיצואנים יתרסקו בעקבותיו. לשינוי בגישה גרמה לבסוף האינפלציה, כלומר גל ההתייקרויות בעידן שאחרי הקורונה, שבו קטיעת שרשראות האספקה יצרה מחסור חמור במוצרים מחד, ואילו ההכנסה של הציבור גדלה מאידך.
כדי למתן את עליות המחירים הללו, הנגידים בעולם רוצים שנלווה פחות מהבנק ונתחיל לחסוך שם יותר, כך שכמות הכסף בשוק תקטן והמוצרים יוזלו. לכן בוושינגטון, ומאתמול גם אצלנו, החל התהליך הארוך של דחיפת הריבית כלפי למעלה.
6. למה עכשיו?
נתח נכבד מדבריו הקדיש הנגיד כדי להסביר את עיתוי המהלך, שמונח על שולחנו כבר לפחות שנה אך הוקפא עד היום מסיבות שונות. לשיטתו, הסתדרו הפעם "כל הכוכבים" לטובת הגדלת הריבית: עליות המחירים בישראל, שצפויות עוד לזנק להערכתו עד לאינפלציה שנתית של 3.6%, נגרמות לפחות בחלקן כתוצאה מהלוואות זולות מאוד שנוטלים ישראלים בדרכם למלא את עגלת הקניות – סכום אדיר שמסתובב בארנקים ומתדלק את גל ההתייקרות.

אמיר ירון. צילום: פלאש 90
כדי לצמצם את התופעה, הנגיד מעוניין לייקר את האשראי ללקוחות הבנקים, ובמקביל להציע להם תשואה גבוהה יותר על חסכונות "עומדים" שלא מתגלגלים לצריכה. אלא שאם נקנה פחות בחנויות, מי יעסיקו את העובדים? ואם נשלם יותר על חובות, מי ישקיעו בהקמת עסקים שישכרו עובדים? לאחרונה השתכנע פרופ' ירון כי ההתאוששות מסגרי המגפה, כפי שהשתקפה בנתוני הצמיחה (8.2%) והאבטלה (5.4), מבטיחה שייקור האשראי לציבור לא יפגע בפעילות הכלכלית. חובת ההוכחה עליו.
7. האם יש לנגיד דרך חזרה?
למרות שלפי תחזית הבנק הריבית צפויה להכפיל את עצמה פי שישה עוד השנה, פרופ' ירון הדגיש את גורמי אי-הוודאות שמערערים את התסריט שלו: מהתמשכות והחרפה של המלחמה באוקראינה, דרך התפתחות זנים חדשים של נגיף הקורונה ועד לאי-יציבות פוליטית שתמנע ביצוע תוכניות ממשלתיות או אישור תקציב ל-2023.
כל אחד מהסיכונים האלה, ובטח שכולם ביחד, עלולים עוד לעצור את המתווה שבו החל בנק ישראל; ובכל זאת העלאת הריבית לראשונה מ-2018, גם אם בוצעה במשורה ובאיחור, מאותתת על חזרה למודל הקלאסי של נגיד הממוקד בריסון האינפלציה ובשימור כוח הקנייה של כספי הציבור. עבור הצרכנים, החוסכים ובטווח הארוך גם הלווים – מדובר, ככלות הכול, בחדשות טובות לחג.
תגובות לכתבה(3):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    האם אתה נמצא בבדיקת חובות או במינהל?
    Larry Fox 04/2022/17
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ניסיתם לקבל הלוואות מבנקים ללא הצלחה? צריך כסף בדחיפות כדי לצאת מהחובות? צריכים כסף להרחבה או הקמת עסק משלכם? קבל הלוואה מאחת מחברות ההלוואות המובילות בבריטניה. 24Hour Loan Service היא אחת מחברות הלוואות מאובטחות הגדולות בבריטניה והצוות הידידותי והמנוסה שלנו מסוגל לטפל בבקשתך במהירות וביעילות. ניתן להגיש בקשה באמצעות WhatsApp: +14092051142 או דוא"ל: larryfox2017@hotmail.com
    סגור
  • 2.
    מי המקצוען?
    קובי בן עזרא 04/2022/12
    הגב לתגובה זו
    0 0
    נפוץ התקשורת להאדיר ולהלל את כתביו, אך גם הגיוני לתת שטח מתאים למקצוען. נגיד בנק ישראל נתן הצהרה , ופרסום הכתבה , תמונתו של העיתונאי בולטת יותר...הלו...לא הגזמתם. שדרוחדשות, תנו פרשנויות אך דיי לחשוב שאתם מעל כולם.
    סגור
  • 1.
    מעתיק מגרום פאוול (ל"ת)
    מיקי 04/2022/12
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור