נבחרת אייס

המתעשרים השקטים מהאינפלציה: כך מרוויחים הבנקים מגל ההתייקרויות בישראל

באותיות הקטנות של דו"ח בנק ישראל הסתתר השבוע גילוי מטריד: הכנסות הבנקים והשווי שלהם מזנקים ככל שהמדד עולה, כלומר ההכבדה ביוקר המחיה שירתה אותם על חשבון הציבור. כשגם הריבית עולה בחדות, ללקוחות נותר רק לבחור דרך איזה מסלול הם מעדיפים לשלם יותר. ונחשו מה קרה בינתיים לשכר הבנקאים? 
מתן חודורוב
מתן חודורוב |  4
מתן חודורוב והבנקים (צילום רונן אקרמן)
גם במציאות רוויית מתיחות אידיאולוגית ופוליטית, נדמה היה שמשהו מאחד את הציבור: הזינוק החד ביוקר המחיה במרוצת החודשים האחרונים מעיק על כולנו כמעט - תופעה שחוצה מחנות, מגזרים ואפילו השתייכות לעשירון ספציפי.
לא חייבים להידחק אל מתחת לקו העוני כדי לסבול מהתייקרות הדלק, החשמל, הארנונה המזון ובעיקר נדל"ן, שרק מתרחק מידי חודש מטווח ההשגה של מאות אלפי צעירים עובדים. פגיעה בכוח הקנייה של מעמד הביניים היא בדיוק חומר הנפץ שממנו עשויות מחאות חברתיות, מהסוג שהתפרצה כאן ב-2011.
 
אלא שהשבוע נמצאו המרוויחים הגדולים מהאינפלציה, שכל כך מכבידה על הישראלים: הבנקים. מהדו"ח השנתי שפרסם המפקח עליהם, יאיר אבידן, מתברר שהסכום הצמוד למדד שמשלמים להם הלקוחות (למשל בהלוואות ובמשכנתאות), גבוה בקרוב ל-100 מיליארד שקלים מהסכום הצמוד למדד שהם מחזירים לציבור (למשל בפיקדונות או בחוזי שכירות).
הפער הזה בחוב הצמוד, כמובן לטובת הבנקים, יותר מאשר הכפיל את עצמו ב-5 השנים האחרונות – כך שלעידן עליות המחירים הם הגיעו בתנאים האידיאליים: ככל שיוקר המחיה בישראל יגאה, גביית הריבית שלהם רק תלך ותזנק בהתאמה.

מתוך דו"ח בנק ישראל
בכמה בדיוק? גם לכך מספק בנק ישראל תשובות מטרידות: בשנה שעברה, האינפלציה לבדה הוסיפה 1.7 מיליארד שקל להכנסות המערכת הפיננסית מלקוחותיה. במקרה של עלייה דרמטית במדד, כמו זו שכבר הפכה לעובדה ב-2022, לחמשת השחקנים הגדולים יש פוטנציאל להגדיל את שווים ב-1.9 מיליארד שקל נוספים.
את עיקר המחיר משלם הציבור דרך תחום המשכנתאות: מתוך ההלוואות הפעילות שנטלו ישראלים לרכישת דירה, שליש מהחוב צמוד ישירות לסל המחירים המזנקים במשק – ועוד 40% תלויים בריבית בנק ישראל, שגדלה השבוע גם היא בחדות. רק כרבע מהכסף ניתן לקונים בריבית קבועה, שאינה נמצאת במגמת עלייה.
אל תטעו: גם ללא הזינוק במדד, הבנקים עברו שנה מצוינת. העמלות על כרטיסי אשראי, פעילות בניירות ערך, המרות מט"ח והקצאת אשראי חזרו לרמות גבוהות עוד יותר מאשר ב-2019, ערב משבר הקורונה; מספר העובדים במערכת הצטמק אמנם ב-4 השנים האחרונות בכ-14%, אך העלות למשרה – שכר ותנאים נלווים – זינקה ב-20%; את עיקר החיסכון רשמו הבנקים בצמצום השירותים הניתנים בסניף, כשב-2021 – גם בשל השפעות הקורונה – שיעור הפעולות שבוצעו ללא פקידים הגיע ל-87%, נתון חסר תקדים.

מתוך דו"ח בנק ישראל
מה שלא השתנה גם הפעם הוא שרשרת המזון הבנקאית: בעוד שמשפחה ישראלית קיבלה הלוואה בריבית ממוצעת של 4.8%, עסק גדול יכול לגייס את אותו הסכום תמורת 1.9% בלבד – פער של פי שניים וחצי במחיר אותו הכסף, ללקוחות בגודל שונה. גם הנתון הזה עוד מתון לעומת הריבית הממוצעת בהלוואות מחברות כרטיסי האשראי: לא פחות מ-8% לאנשים פרטיים.
עם כל הכבוד למשקי הבית, את רוב הצמיחה בפעילותם רשמו הבנקים מעלייה חריגה של כ-70% בהיקף האשראי שהם מעמידים לחברות הנדל"ן. הזינוק נובע משילוב בין הצורך לממן יותר בנייה בפרויקטים רבים במקביל; התייקרות העלויות לקבלנים (למשל, חומרי הגלם ושכר הפועלים); והזינוק במחירי הקרקעות למגורים, שמאלץ את היזמים לשלם יותר לבעליהן הפרטיים או למנהל מקרקעי ישראל. אלה מנפחים את החובות של כל החוליות בשרשרת הדיור, בדרכן להתגלגל לצרכנים הסופיים, ומחייבים נטילת הלוואות שגם מהן נהנים הבנקים. באסטרטגיה הזו יש גם הימור שמדאיג את המפקח, שכן חלק גדול מתיק האשראי מרוכז בענף אחד – ובמקרה של משבר בו, עלולה להתפתח בעיה של חשיפה גבוהה לחובות שהלווים יתקשו לפרוע.
 
למרות הביצועים יוצאי הדופן, בנק הפועלים – שדיווח השבוע על  רווחי עתק של 1.65 מיליארד שקל ברבעון אחד – ממשיך להימנע מחלוקה של דיבידנדים לבעלי מניותיו, שרובם המכריע הם החוסכים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל. היעדר התמורה למשקיעים הוא כנראה אחת הסיבות לדשדוש במניית הבנק בחצי השנה האחרונה, ולעובדה ששוויו – 41 מיליארד שקל - משתרך בכ-10% מאחורי בנק לאומי. הגאות בשוק הנדל"ן ביססה את בנק המזרחי, שתיק המשכנתא שלו משמעותי, כשחקן השלישי בשוק בפער ניכר מ"דיסקונט" ו"הבינלאומי" – כשהחמישייה המובילה (וכמעט היחידה) סיימה את 2021 ברווח מצטבר חלומי, של מעל 18 מיליארד שקל.
 
מה בכל זאת הטריד את בכירי הבנקאות הישראלית, בשנה הטובה בתולדות הענף? בשאלון מפורט, 89% הודו שהם חוששים ממתקפות סייבר וכשלים באבטחת מידע – סיכון שגדל בצל הזינוק במס' ניסיונות התקיפה של האקרים מרחבי העולם, ובפרט לנוכח מערכות המחשוב המיושנות של חלק מהמוסדות הפיננסים. 61% ציינו את הצורך להדביק את הפער הטכנולוגי, ו-45% ציינו את הרגולציה של המפקח כגורם שעלול לנגוס ברווחיהם.
מעניין שאף אחת מהתשובות בסקר לא התייחסה לאפשרות של התגברות התחרות בין השחקנים במערכת הפיננסית, או לכניסתו לענף של One-Zero (הבנק הדיגיטלי הראשון), כגורם שיוביל להפחתה בעמלות ובמרווחי הריבית, שעליהם נשענת כיום מדפסת המזומנים המשומנת.
 
מצד אחד, יציבות ואפילו שגשוג של הבנקים הם בפירוש מטרות חשובות, כיוון שצמיחת המשק כולו נשענת על חוסנם של הגורמים המממנים אותו. מאידך, קשה להשתחרר מהתחושה שבין המערכת הפיננסית לבין לקוחותיה נוצר בחודשים האחרונים ניגוד עניינים בולט מתמיד: הציבור סובל מהאינפלציה, בעוד הבנקים דווקא מרוויחים ממנה ישירות; מספרי העובדים והסניפים נמצאים במגמת התכווצות, אך גביית העמלות מהצרכנים ממשיכה בעלייה חדה; הלקוחות משוועים לחלופה שתקל על תשלום הריבית המזנקת, אך התחרות מבוששת להגיע והבנקים מוטרדים מסיכוני הסייבר, יותר מאשר מתסריט של ירידה במחירי ההלוואות או הדירות.
בעצם, כששני מסלולי האשראי מובילים לאותה תוצאה – הצמדת החובות לריבית שעולה או למדד המחירים שמזנק – ללקוחות נשאר רק לבחור דרך איזה מסלול לשלם יותר.
תגובות לכתבה(4):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 4.
    באסה
    חיה נאור 05/2022/31
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אכלנו אותה עם מערכות פיזיות ומנטליות רקובות ומיאשות והפתרון הוא שכל אחד ידאג לתחת של עצמו והמעגל חוזר חלילה
    סגור
  • 3.
    שלוש שנים של תשלומי משכנתא נמחקו, תודה!
    פטר לוריטון 05/2022/28
    הגב לתגובה זו
    1 0
    שלוש שנים של תשלומי משכנתא נמחקו, תודה!
    סגור
  • 2.
    אז אתה ממליץ להשקיע במניות הבנקים? (ל"ת)
    משקיע 05/2022/26
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 1.
    החלש נחלש החזק מתחזק (ל"ת)
    בר 05/2022/26
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור