בימים אלה כאשר מתנהל קרב על עתיד מערכת החינוך, הצעירים שוקעים בייאוש נוכח ההאצה בעליית מחירי הדיור ואילו משפחות רבות זועמות על עליית מחירי הדלק, הולך ונחשף אסון כלכלי שהתרחש מתחת לאפנו לאורך חמש עשרה השנים האחרונות. אסון שישפיע על חיינו לא פחות מהקטסטרופה בדיור. האסון הפנסיוני. הנפילות בשוקי ההון בעולם, האינפלציה שהרימה ראש והריבית המוניטארית הנומינלית העולה, ועוד תמשיך לעלות, חושפים כעת את הבלוף הפנסיוני מפניו אני מזהיר זה שנים רבות.

אנשים צעירים ולמען האמת גם אנשים בגילי, ממש לא אוהבים לדבר על הפנסיה. היא נראית רחוקה, נשמעת מסובכת ואולי גם מדכאת. האמת, אתם צודקים. באמת נושא מבאס. אך עם עצימת עיניים רחוק לא נגיע, בפרט כשהממשלות השונות מחרבות לנו את הפנסיה כבר חמש עשרה שנים תוך שהן הצליחו עד לאחרונה להסתיר זאת באמצעות הבועה שהתפתחה בשוקי ההון.
 

עוד ב-

הטבות מס לטייקונים אבל מיסים לאזרחים | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

חשוב לדעת: הפנסיה שלנו היא הביטחון הסוציאלי האמתי שנוכל לחיות שנים רבות ללא עבודה, בלי שנהיה תלויים בילדינו.

על פי החוק בישראל, אנו מפרישים מדי חודש בחודשו אחוז מסוים מהכנסתנו לטובת חסכון פנסיוני. רבים מדברים על החשיבות של אופי הגוף המוסדי שינהל את החיסכון הפנסיוני עבורנו ומה עלות דמי הניהול וכדומה. נושאים חשובים. אולם איש טרח להסביר לציבור הרחב שכספי החסכון שלנו בעצם מושקעים בכלכלת ישראל. הם יצמחו כפי שכלכלת ישראל תצמח ותלויים בקשר המובהק שבין ריבית ריאלית לבין צמיחה.
 

עוד ב-

הכספים לפנסיה לא הופרשו עשור וזה הפיצוי הענק לעובד

לכתבה המלאה

כאשר הממשלה מנהלת מדיניות כלכלית תומכת צמיחה והמשק נהנה מצמיחה גבוהה, השכר הממוצע עולה והאחוז הקבוע של ההפרשה הפנסיונית שלנו משגר יותר כסף לחסכון שלנו לפנסיה. בנוסף, מאחר שהריבית הריאלית במשק צריכה להיות שווה בקירוב לצמיחה לנפש הרי שעליית הצמיחה מעלה את הריבית הריאלית במשק. היות שרוב החיסכון הפנסיוני שלנו מושקע באגרות חוב ממשלתיות הרי הוא מרוויח פעמיים. גם יותר כספים מופנים לחסכון וגם החיסכון צומח בשיעור הריבית.

אבל מנגד, אם הממשלה נכשלת בניהול המדיניות הכלכלית והצמיחה מתרסקת, אזי השכר נשחק והריבית הריאלית יורדת. כך נפגע החיסכון הפנסיוני שלנו פעמיים. אנו מפנים פחות כסף לטובת החיסכון הפנסיוני וחמור יותר החיסכון יצמח הרבה פחות עם הריבית הנמוכה. וזכרו, כספי הפנסיה נחסכים לאורך עשרות שנים ולכן מרכיב הריבית הוא דומיננטי על שום תופעת הריבית דריבית.
 

עוד ב-

סקר שביעות רצון: מי חברת הביטוח הפנסיוני המובילה בישראל?

לכתבה המלאה

לדוגמא, 100 שקלים שיחסכו בריבית ריאלית של 4 אחוזים יניבו כעבור 30 שנה 324 שקלים אולם בריבית ריאלית של 1 אחוז סכום זה יניב 135 שקלים בלבד.

למרבה הצער, המספרים הללו אינם תיאורטיים. בעוד שלאורך עשרות שנים, ולמעשה עד סוף כהונתי במשרד האוצר בשנת 2007, נהנינו מריבית על אגרות החוב הממשלתיות הארוכות של כארבעה אחוזים לשנה הרי שבעשור ומחצה האחרונים התרסקה הצמיחה וירדה הריבית הריאלית עד לכאחוז אחד בלבד. 
 

עוד ב-

ליברמן מטלטל את שוק הפנסיה: האם הקצבה החודשית תגדל?

לכתבה המלאה

שבעים עד שמונים אחוזים מהמסלולים הסולידיים של החיסכון לפנסיה מושקעים באגרות חוב ממשלתיות או באגרות חוב שמושפעות מאלה הממשלתיות. היתר במניות. מכאן ברור שהנסיגה בתשואות היא בעלת השפעות קטסטרופליות על החיסכון הפנסיוני.

ואיננו מדברים על שנה אחת. אנו כבר חמש עשרה שנים בקטסטרופה הזו. לא ידעתם זאת מאחר והריבית הנמוכה יצרה גידול ניכר בכמות הכסף שזרם לשוקי ההון וניפח באופן בועתי את מחירי המניות. אלה פיצו לכאורה על הנסיגה בריבית שהקטינה התשואה על ההשקעה באגרות החוב. אולם הייתה זו בועה בלבד ואנו רואים את מחירה כעת בשוקי ההון. עם קבלת הדוחות הרבעוניים של קרנות הפנסיה נראה גם את מחירה בחיסכון הפנסיוני שלנו.

אם לא נשנה כיוון ונחזיר את המשק לצמיחה מהירה אזי סופנו שנחסוך 135 שקלים במקום 324 שקלים לכל מאה שקלים של חסכון. או במילים אחרות, הפנסיה שלנו תתכווץ דרמטית.
 

עוד ב-

הפנסיה בישראל גרועה? זה הדירוג המפתיע שלה ביחס לעולם

לכתבה המלאה

חלק מהגופים הפנסיונים עודדו אותנו במהלך אותן שנים לבחור במסלולי חסכון מסוכנים יותר כדי לצמצם את הפגיעה בחסכון הפנסיוני. אולם הייתה זו בחירה בין דבר לצרעת. אין סיכון שאינו מתממש לפעמים כפי שאנו רואים כעת בשוקי ההון. לכן, הפתרון חייב להיות חזרה לצמיחה מהירה שתאפשר תשואה גבוהה תחת סיכון נמוך.

אולם כדי לנהל מדיניות כלכלית תומכת צמיחה שתאפשר תשואות גבוהות יותר על החיסכון הפנסיוני על הממשלה להפסיק לחבק את המונופולים, את החברות הגדולות, את הבנקים, את הטייקונים ואת עצמה. היא צריכה לבצע רפורמות יסודיות בענפי המשק שיפרקו את המונופולים וינטרלו את הטייקונים מכוחם. היא צריכה לבטל את הטבות המס לחברות הגדולות ולהפחית מסים לצרכנים ולעסקים קטנים. היא צריכה להפסיק לשעבד תקציבים מנופחים לטובת גורמים פוליטיים ומקורבים ולהפנות אותם לתשתיות ולצמיחה. בקיצור - היא צריכה להפסיק ולשרת את מקורביה העשירים, ולהתחיל לשרת את הציבור הרחב.  
 

עוד ב-

איך לוקחים הלוואה מקרן פנסיה והאם זה כדאי?

לכתבה המלאה

רק אם הממשלה תחשב מסלול מחדש נראה שוב עלייה בצמיחה לנפש שתביא עמה עלייה מקבילה בריבית הריאלית ואלה מצדן ישיבו לפעולה את מנוע החיסכון הפנסיוני שלנו. אגב, הן גם יעצרו את עליית מחירי הדיור. בדיוק כפי שארע בתקופת כהונתי במשרד האוצר.

אבל כדי שזה יקרה – הציבור חייב להבין כי הניהול הכושל של כלכלת ישראל לא רק מאיים להחריב לנו את ההווה, אלא שהוא מחריב לנו מדי יום ביומו גם את זקנתנו ואת עתיד ילדינו.

*הכותב הוא יו"ר המפלגה הכלכלית וראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו