יהדות

לזכור את חצי הכוס הריקה: להתכחש לצום תשעה באב זו "הטיית הישרדות"

איך סטטיסטיקאי יהודי שחשב מחוץ לקופסה עזר לארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה? הרב יואל בייטש משתמש באברהם ולד כדי להדגיש את החשיבות של צום תשעה באב
הרב יואל בייטש | 
צום תשעה באב (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל)
במהלך מלחמת העולם השנייה, חוקרים אמריקניים שבחנו את המטוסים ששבו מנוקבים מפגיעות כדורי האויב, הציעו להוסיף מיגון באזורים בהם נצפה מספר הפגיעות הרב ביותר בגוף המטוס.
סטטיסטיקאי יהודי בשם אברהם ולד שבחן את המחקר שלהם תפס מיד את הבעיה, הוא התבסס רק על מטוסים ששבו ממשימות, כלומר מיקום החורים במטוסים שנבחנו הראה דווקא את האזורים שבהם הפגיעות פחות משפיעות על המטוס, עובדה שהוא הצליח לשוב למרות הפגיעות, לכן דווקא את האזורים הללו אין צורך למגן.
הוא קרא לזה "הטיית ההישרדות", כלומר מחקר שנשען רק על הממצאים ששרדו והגיעו לידינו ואכן בעצת ולד פעל הצבא הפוך מעצת החוקרים, רק באזורים בהם לא הייתה פגיעה בגוף המטוסים ששבו ממשימותיהם הוסיפו מיגון, רעיון שהוכיח את עצמו בתוצאות כמות הנפילות.
ביום ראשון הקרוב חל תשעה באב ואנחנו נתאבל בפעם ה-1955 על חורבן בית המקדש וכל מה שאיבדנו בעקבות הגלות הארוכה מארצנו. ישנם כאלה הסבורים שעם כל הכאב יש לזנוח את העבר היהודי, הוא אינו מעודכן ולא מתאים לחיינו בהווה, לשיטתם היהדות צריכה לשנות זהות לאור תכתיבי המאה העשרים ואחת, חלקם אפילו מציעים לבטל את יום האבל שהרי עם ישראל זוכה לתחייה בתחומים שונים שלא ראינו כמותם שנים רבות, הם גם נתלים בטיעון היהודי האופטימי שיש להביט על חצי הכוס המלאה ולשמוח על מה שיש.
אני מציע להקשיב לאברהם ולד. דווקא כל מה שלא שרד את תהפוכות הגלות ונחסר מאיתנו כיום - למשל רוב מצוות התורה שאיננו יכולים לקיים באין בית מקדש, או עשרת השבטים שהם רובו המוחץ של העם היהודי שאינם עוד איתנו - דווקא כל אלה צריכים הגנה מיוחדת בתודעה שלנו, עלינו להכיר ולהזכיר אותם.
העובדה שנדמה לנו שאנו יכולים לחיות בלעדיהם היא 'הטיית הישרדות' חמורה שגורמת לנו לחשוב שרק מה שנותר לנו זה מה שאמור להיות וזהו, כדאי לזכור שיש חצי כוס ריקה שעלינו למלא.
במגילת איכה נכתב על עמינו שגלה מארצו "היא ישבה בגויים לא מצאה מנוח" (איכה א,ג). המדרש מאיר את עינינו שבפסוק המדכא הזה טמונה בשורה גדולה. דווקא העובדה שבמשך אלפי שנות המגורים בארצות הגויים הקפידו המארחים שלנו לתת לנו תחושה שאיננו רצויים, גרמה לכך שלא מצאנו מנוח בארצם ותמיד התגעגענו לבית שלנו בארץ הקודש.
כך שמרו עלינו שונאינו מהטיית הישרדות ושיכחה של ערך יקר כל כך כמו בית יהודי אותנטי. יהי רצון שנזכה מהרה להבטחת אלוקים לאימנו רחל: "כֹּה אָמַר ה', מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה', וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם".
נכתב על ידי הרב יואל בייטש
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה