יהדות
העוגן שמעניק לנו כוח להמשיך ולהתקיים בעולם כל כך מבולבל
כל פרשת נח עוסקת ביוקר המיוחד של שפת הקודש אותה עליה אנחנו שומרים, והיא שומרת עלינו. לא בכדי יהודים נמנעו משימוש בשפת הקודש שלא במסגרת הלימוד או התפילה. היום יותר מתמיד אנחנו חשופים לשלל תרבויות, ולכן חשוב כל כך לנטוש מידי פעם את הלבנים ולשוב אל המקור, אל גדר האבנים היהודית | טור פרשת שבוע
את המילון האינטרנטי "בבילון" אני מכיר שנים רבות, ורק השבוע נפל לי האסימון ששם התוכנה מגיע מפרשת נח. בבילון בתרגום לעברית היא בבל, המקום בו נוצרו בליל השפות שיש בעולם לאחר סיפור מגדל בבל, כנאמר בתורה עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ
לו היה פרס על נתינת שמות מבריקים, אני חושב שאמנון עובדיה, יוצר התוכנה, מגיע בהחלט פרס שכזה, אבל האמת היא שהקשר בין שפות העולם למגדל בבל, מתחיל הרבה לפני שאלוקים בלבל את שפת בוני המגדל והפיץ אותם בעולם
סיפור מגדל בבל מתחיל בהמצאה טכנולוגית פורצת דרך, ייצור לְבֵנִים. הנוודים שהגיעו אל הבקעה בארץ שנער נתקלו בבעיה, לא היה להם מהיכן לחצוב אבנים לבניית בתים, אז הם עלו על הסטראט אפ של ייצור לְבֵנִים מלאכותיות חזקות על ידי ליבון חימר, ומרגע שהיה בידם חומר בנייה שניתן להפיק בקלות יחסית, הגיע רעיון בניית המגדל המפורסם
ביהדות מתוארת לשון הקודש, שפת התנ"ך, כאבנים, לעומת כל השפות האחרות המכונות לְבֵנִים, זאת משום שלשון הקודש היא השפה הטבעית האלוקית העומדת מאחורי בריאת העולם, כפי שאבן היא חלק אורגני מהבריאה. שם שניתן על ידי הבורא לכל נברא מייצג את מהותו וחיותו הרוחנית. זאת לעמת השפות הזרות שהן שפות 'הסכמיות' כלומר כולם הסכימו יחד לקרוא לכיסא צֵ'ר, אבל אין קשר אמיתי בין השם לדבר עצמו, כי הן תוצר אנושי מלאכותי כמו הלְבֵנָה
אגב, סיפור מגדל בבל נמצא בפרשת נח, שגם סיפורו קשור לשפת הקודש. הרי נוח נצטווה לבנות תיבה, למרות שהפתרון ההגיוני להינצל ממבול היא בניית ספינה. חז"ל רואים בכך אות וסימן שהמבול בהיבט הרוחני מייצג את הבלבול הפוקד את האדם בחייו, טרדות פרנסה וקיום חומרי, והפתרון הוא להיכנס אל התיבה, תיבה היא גם מילה, וכניסה אל התיבה משמעותה להיכנס אל אותיות התורה והתפילה המעניקים לאדם עוגן רוחני השומר עליו שלא יטבע בהבלי ובלבול טרדות החיים
אם כן, כל פרשת נח עוסקת ביוקר המיוחד של שפת הקודש אותה עליה אנחנו שומרים, והיא שומרת עלינו. לא בכדי יהודים נמנעו משימוש בשפת הקודש שלא במסגרת הלימוד או התפילה, כך נוצרו הלְבֵנִים היהודיות, היידיש הלאדינו, וקודם לכן הארמית בה דיברו אבותינו.
עוד ב-
היום יותר מתמיד אנחנו חשופים לשלל תרבויות, ולכן חשוב כל כך לנטוש מידי פעם את הלְבֵנִים ולשוב אל המקור, אל גדר האבנים היהודית, תיבות התורה והתפילה בשפת המקור המשמשות לנו עוגן המחזיר אותנו אל זהותנו האמיתית, ומעניק לנו כח להמשיך ולהתקיים בעולם כל כך מבולבל. ואחרי תפילה טובה או לימוד תורה מרענן, אם נרצה להבין שפות אחרות, יש לנו אפילו בבילון יהודי שיעשה בשבילנו את העבודה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



