משפט

הערת אזהרה שווה במעמדה לשעבוד שהוטל עקב חוב למדינה

החלטת בית המשפט העליון בפרשת "הערת האזהרה" מול השעבודים שהטילה המדינה, מהווה ציון דרך משמעותי בעולם המשפטי, במיוחד בתחום דיני המקרקעין וההוצאה לפועל ובמעמדן של הערות אזהרה
עו"ד שי שמש | 
חובות-אילוסטרציה (צילום shutterstock)
תשמעו סיפור, אישה רשמה לפני 8 שנים הערת אזהרה על דירה שקיבלה במסגרת הסכם הגירושין, כאשר בשעת רישום הערת האזהרה, רבץ על הדירה צו של בית משפט האוסר העברת שימוש בנכס בשל תביעה אזרחית נגד הבעל. לפני 4 שנים, המרכז לגביית קנסות ומס הכנסה שיעבדו את הדירה כדי שהבעל ישלם את חובותיו למדינה. בין מועד רישום הערת האזהרה למועד רישום השעבוד, בוטל הצו שאסר על העברת זכויות בדירה.
במצב זה בית המשפט העליון נקרא להכריע למי שייכת הדירה: למדינה או לגרושה. השופטות רות רונן ודפנה ברק-ארז, בדעת רוב, קבעו כי הערת האזהרה שנרשמה לטובת האישה גוברת על השעבודים המאוחרים שהמדינה ניסתה להטיל על הנכס. ההנמקה המרכזית של פסק הדין היא שמעמדה של הערת האזהרה דומה לשעבוד, מאחר שהיא גלויה לעיני כל, ובכך מאותתת לנושים פוטנציאליים על התחייבויות קודמות בנוגע לנכס.

עו"ד שי שמש, באדיבות המצולם
פסק הדין קובע כי הערת אזהרה משמשת כלי משפטי מהותי להבטחת זכויות קנייניות, ולכן יש להעניק לה תוקף מחייב גם מול שעבודים שהוטלו מאוחר יותר. זאת, למרות שהערת האזהרה נרשמה תוך הפרת צו איסור העברת שימוש בנכס, צו זה בוטל לפני שהמדינה הטילה את השעבודים, מה שהפך את רישום ההערה לתקף בדיעבד.
השופטת ברק-ארז טענה כי רישום הערת אזהרה כלל אינו מהווה "העברת שימוש בנכס", ולכן לא הייתה כאן הפרה של הצו השיפוטי. גם אם היה פגם מסוים ברישום ההערה, יש לראות בכך פגם הנוגע למערכת היחסים שבין האישה לבין נושי הבעל, אך לא לפגיעה בזכויות המדינה על הנכס.
מנגד, השופט נעם סולברג, בדעת מיעוט, הביע עמדה נחרצת לפיה אין לתת תוקף להערת אזהרה שנרשמה תוך הפרה ברורה של צו שיפוטי. לדבריו, האישה בחרה להפר "ברגל גסה" את הצו, ולכן לא ניתן להעניק לה עדיפות על פני המדינה. הוא טען כי לא ניתן להכשיר בדיעבד פעולה שבוצעה תוך עבירה על צו בית המשפט.
בסופו של דבר, דעת הרוב התקבלה, ונקבע כי בתחרות הזכויות שנוצרה בין האישה למדינה, זכותה של האישה גוברת. מעבר להכרעה הספציפית, פסק הדין יוצר תקדים משמעותי בכל הנוגע למעמדה של הערת אזהרה, ומבסס את ההכרה בה ככלי משפטי בעל כוח כמעט זהה לשעבוד רשמי. אם לא די בכך, המדינה שהפסידה במשפט, חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים לטובת האישה.
החלטת בית המשפט העליון בפרשת הערת האזהרה מול השעבודים שהטילה המדינה, מהווה ציון דרך משמעותי בעולם המשפטי, במיוחד בתחום דיני המקרקעין וההוצאה לפועל ובמעמדן של הערות אזהרה.
הכותב: עו"ד שי שמש הוא שותף במשרד כהן-שמש המתמחה בחדלות פירעון וליטיגציה מסחרית
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה