משפט

מכון הכושר המוכר ישלם 30,000 שקל פיצוי: מה הסיבה?

מכון כושר חויב בפיצוי של 30,000 שקל לאדם עם מוגבלות בראייה ובשמיעה מתוכם 5,000 שקל הוטלו באופן אישי על המנכ"לית  בעקבות דרישת מכון הכושר לליווי קבוע בניגוד לחוק נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תבעה את המכון
מערכת ice |  1
אימון בחדר כושר (צילום freepik)
בית משפט השלום בחיפה פסק כי חברת בר-טן החזקות והשקעות בע"מ, המפעילה מועדון כושר ובריאות, תפצה אדם עם מוגבלות בראייה ובשמיעה בסך 30,000 שקל. זאת לאחר שהתברר כי החברה התנתה את קבלת השירות בכך שיתאמן אך ורק עם מלווה קבוע. דרישה זו נקבעה כבלתי חוקית. עוד נקבע, כי מתוך הפיצוי הכולל, 5,000 שקל יוטלו באופן אישי על מנכ"לית הרשת לשעבר. בנוסף, חויבה החברה לשלם לנציבות הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 7,000 שקל.
התביעה הוגשה בעקבות פנייה של מר אחמד ג'עברי, אדם עם לקות ראייה לצד לקות שמיעה, אשר רכש מנוי לחדר הכושר, לאחר שהציג אישור רפואי תקף וסטנדרטי כפי שנדרש מכל מתאמן. הנציבות יוצגה בהליך על ידי משרד עורכי הדין אברהם–אדוני.

למרות שהגיע להתאמן לבדו והוכיח התנהלות בטוחה במרחב, זומן ג'עברי להנהלת המועדון, שם נמסר לו כי לא יוכל להתאמן בחדר הכושר או לשחות בבריכה ללא ליווי קבוע. בכך, לא הותיר לו המועדון ברירה אלא לבטל את המנוי. יודגש, כי מדובר בדרישה מפלה, שאינה מבוססת על הערכה מקצועית, בדיקת סיכונים פרטנית או בחינת חלופות סבירות, והיא עומדת בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
הדיון נמשך עד שלב ההוכחות, במסגרתו נחקרו העדים ונשמעו סיכומי הצדדים. לאחר מכן הציע בית המשפט להכריע ללא נימוקים, אך הנציבות התעקשה על פסק דין מנומק, מתוך אחריות ציבורית לקביעת נורמות התנהגות בשוק הכושר והפנאי.
במסגרת הדיון הבהירה הנציבות כי תביעותיה אינן נועדו לפתרון פרטני בלבד, אלא מהוות כלי אכיפה מערכתיים שמטרתם למנוע הפליה עתידית ולקבוע גבולות ברורים לנותני שירות. הפסק שניתן הוא קצר אך חד משמעי: הדרישה להתאמן בליווי אדם נוסף, ללא בחינה פרטנית וללא בדיקת חלופות, מהווה הפליה אסורה.
עו"ד שרה אדוני־אברהם, שייצגה את הנציבות בתיק: "הפיצוי שנפסק מעביר מסר חד: אין לדרוש מאדם עם מוגבלות תנאים חריגים כתנאי לקבלת שירות. חובת נותני השירות היא לבצע התאמות סבירות  ולא להציב חסמים".
דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים: "התניית קבלה של שירות בהגעה עם מלווה, כאשר אין כל צורך בכך, היא פגיעה בכבוד, בחירות ובשוויון. נמשיך להפעיל אכיפה, לרבות תביעות אזרחיות, כדי לוודא שכל אדם יקבל שירות שוויוני, מכבד וללא תנאים מפלים".
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פועלת מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998 ואמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות, שעליה חתומה מדינת ישראל. בישראל חיים כיום כ־1.7 מיליון אנשים עם מוגבלות, המהווים כ־18% מהאוכלוסייה. מתוכם כ־100,000 נוספו בעקבות מלחמת "חרבות ברזל".
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    כל נכה מרגיש שהוא מקופח גם אם זה סביר.
    רכס 11/2025/30
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הנכים הלומי הקרב החטופים משפחותיהם וכל זב חוטם רוצה יחס עדנדין מכל הציבור. גם אני נכה ולא מצפה לכלום מאף אחד. תתבישו.
    סגור