ענקית האופנה הבינלאומית דיזל, רשמה לפני מספר ימים ניצחון משמעותי במאבק על שמירת המוניטין שלה בישראל. 

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, מר מרדכי שורק, קיבל את התנגדותה ודחה את בקשתה של חברה מהרשות הפלסטינית לרשום את סימן המסחר המעוצב "EZEL JEANS WEAR". הרשם קבע כי הסימן דומה באופן מטעה לסימנים המסחריים של המותג המפורסם ואינו כשיר לרישום.

"דיזל" מול "אי-זל": המלכודת הבלשנית שחשפה המתנגדת. במהלך ההליך, ניסתה מבקשת הסימן, לטעון כי אין דמיון בין השמות, שכן את המילה EZEL יש להגות כ"אֵצֶל" על בסיס טענה למקור גרמני. אלא שדיזל הוכיחה כי בגרמנית ובהולנדית המילה נהגית כ"אי-זל",  צליל שכמעט זהה לשם "דיזל".

חיזוק נוסף לאופן הגיית הסימן נמצא בסרטוני הטיקטוק של המבקשת עצמה שהוגשו כראיה מטעם דיזל: בסרטונים שיווקיים נשמעו נציגי החברה הוגים את שם המותג כ"אי-זל" בחיריק, המזכיר פונטית את השם דיזל.

אחד הרגעים המעניינים בדיון היה ניסיונה של המבקשת להסביר מדוע בחרה דווקא בשם Ezel שמשמעותו בהולנדית ובגרמנית (Esel) היא "חמור". מנכ"ל המבקשת ניסה לרמוז בעדותו כי בנסיבות מסוימות, לכנות אדם בשם "חמור" יכול להיחשב כסוג של מחמאה. הרשם דחה טענה זו וקבע: "איני מקבל את גרסתו של מר ורדיאת בעדותו, לפיה בכינויו של אדם בכינוי "חמור" יש לראות כמעין מחמאה, כאשר הוא נשאל על כך, הוא לא השיב באופן ברור, כך שנראה כי אף הוא בעצמו לא מאמין לתשובה זו... ברי הוא כי כל אדם סביר יבין כינוי זה כעלבון מובהק, ולא כמתן כבוד, וברי כי לא זו הסיבה בגינה נבחר שמו של סימן המסחר". 

כשיש כמה גרסאות – אף אחת אינה נכונה, אחד הנימוקים שביססו את החלטת הרשם היה חוסר המהימנות של המבקשת. הרשם מתח ביקורת על כך שהחברה הציגה מספר הסברים חלופיים וסותרים לבחירת השם, במקום לדבוק בגרסה אחת עקבית: המקור הגרמני כביכול של המילה, טענה שמדובר במילה בטורקית ואף טענה שעלתה לראשונה בדיון, שהשם נלקח מסדרת טלוויזיה טורקית. הרשם קבע כי מר ורדיאת אינו שולט בשפות הנטענות (גרמנית וטורקית) וכן הוסיף כי: "גם העובדה כי המבקשת מצביעה על מספר מקורות חלופיים לבחירת השם, ואינה מציגה גרסה אחידה באשר לנסיבה זו, מקשה לייחס מהימנות רבה לטענותיה בעניין זה".

בפסק הדין נמתחה ביקורת חריפה על מהימנות מנכ"ל החברה המבקשת, מר עדנאן ורידאת. הרשם ציין כי העד התחמק משאלות, ואף עלה חשד כי במהלך עדותו (שהתקיימה בשיחת וידאו) נכח אדם נוסף בחדר שהדריך אותו בתשובותיו. לעומת זאת, עדותו של מר מתתיהו פולק, מנכ"ל חברת "פולימוד" המייבאת את דיזל לישראל, נמצאה מהימנה ועקבית לחלוטין.

הבקשה לרישום סימן המסחר נדחתה, והחברה המבקשת חויבה בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחה בסך של כ-42,000 שקל. המתנגדת, דיזל יוצגה על ידי קבוצת לוצאטו, באמצעות עורכי הדין אורן מנדלר ורם פרייס סיטון. המבקשת (Sharikat El Guzlan Ettejareyya) יוצגה על ידי עו"ד מוחמד כריים.

ע"וד אורן מנדלר, צילום: יורם רשף

עוד ב-

אל על ניצחה: כך ניצלה חברת התעופה מתשלום מאות מיליוני שקלים

לכתבה המלאה

עו"ד רם פרייס סיטון, צילום: סטיב ארד-אלן