טלטלה במגזר הציבורי ובחברות הביטחוניות: שר הביטחון ישראל כ"ץ, השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות דוד אמסלם, ומדינת ישראל, ישלמו לתנועה לאיכות השלטון סכום של 20,000 שקל. כך קבעה שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, בעקבות הפארסה המתמשכת סביב מינוי יו"ר התעשייה האווירית.

השרים כ"ץ ואמסלם ניהלו במשך חודשים ארוכים מאבק כוחות על איוש התפקיד הבכיר בחברה הביטחונית-ממשלתית הגדולה והרגישה בישראל, וכל זאת בעיצומן של מלחמת "חרבות ברזל" והעימותים הצבאיים מול איראן.

הכיסא הלא-מאויש של יו"ר החברה נותר פנוי מאז נובמבר 2024, אז סיים השר לשעבר עמיר פרץ את תפקידו. באוגוסט 2025 עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בדרישה לחייב את השרים לפעול. מנגד, המדינה ביקשה פעם אחר פעם ארכות, בזמן שהתעשייה האווירית עצמה תמכה בעתירה ואף ספגה קנס של 800,000 שקל מרשות החברות בשל היעדר יו"ר.

בחודש פברואר השנה (2026) הגדיר בג"ץ את גרירת הרגליים כ"מטרידה ומעוררת דאגה מהיבט האינטרס הציבורי", ובהמשך הוציא צו על תנאי. רק באמצע חודש מאי, ערב הדיון המכריע בעתירה, נכנעה המדינה והודיעה כי מנכ"ל החברה הנוכחי, בועז לוי, יועבר לתפקיד היו"ר. בעקבות המינוי, דרשה התנועה לפסוק לטובתה הוצאות משפט.

בפסק הדין מתחה השופטת ברק-ארז ביקורת חריפה על התנהלות הדרג המדיני: "המחדל המתמשך שביסוד הדברים הוא מטריד. תפקידים חיוניים במגזר הציבורי, ובכלל זה בחברות הממשלתיות, אינם יכולים להישאר כאבן שאין לה הופכין. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר על הפרק עומד תפקיד ביטחוני רגיש שנותר לא מאויש בתקופה של מלחמה עצימה".

השופטת הוסיפה כי לא מדובר בעיכוב מן השורה אלא ב"גרירת רגליים מתמשכת", ואף ציינה כי הפתרון שנמצא יצר בעיה חדשה: הזזת המנכ"ל בועז לוי לכס היו"ר הותירה את השדרה הניהולית של התעשייה האווירית כשהיא אינה שלמה. מאחר שהעתירה היא זו שדחפה בסופו של דבר למינוי, נפסק כי התנועה זכאית לפיצוי.

עוד ב-

הסטארטאפ הישראלי תחת תביעה של מיליונים: "הרס לנו את העסק"

לכתבה המלאה

לקביעתה של ברק-ארז הצטרפו גם השופטים יחיאל כשר ורות רונן. את התנועה לאיכות השלטון ייצגו עורכי הדין תומר נאור, יניב גולדברג, טלילה דביר ואורי הס. את השרים והמדינה ייצגו עורכי הדין יונתן נד"ב ומתניה רוזין, ואת התעשייה האווירית ייצג עו"ד משה יעקב..