משפט

עיתון הארץ נתבע לפיצויים - ורשם ניצחון משפטי ענק

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור שהגישו עיתון "הארץ" והעיתונאית טלי חרותי-סובר, והפך את פסק הדין של בית משפט השלום, שחייב אותם לשלם 31 אלף שקל לד"ר שמואל שמש (שמארגן סדנאות טנטרה בעירום) בגין פרסום לשון הרע | כל הפרטים

מערכת ice | 15/7/2026 15:55 עקבו אחרינו בגוגל

באוקטובר 2022 פרסמה חרותי-סובר ב"הארץ" טור שכותרתו "מדוע וטרינר שהפך מורה לטנטרה משתמש בדוקטורט כדי לטפל". הכתבה עסקה בד"ר שמואל שמש, שהקים את העמותה יחד עם מנחה הטנטרה דוד כהן צדק.

בכותרת המשנה נכתב כי "המקרה של ד"ר שמואל שמש או 'דוקטור סוג'יי' הוא דוגמה נוספת לבעיה האתית החמורה, ואפילו המסוכנת, כשאדם בעל תואר כלשהו יכול להשתמש בו גם במקרים בהם אין לתואר כל משמעות".

בהמשך פרסמה חרותי-סובר פוסט בפייסבוק, שבו תיארה את שמש כמי שמארגן "סדנאות בעירום ושאר הכיפים", לצד תרשים של מבנה העמותה והערות על פעילים נוספים. בנוסף פורסמה כתבה נוספת שעסקה בכהן צדק בלבד. בעקבות הפרסומים הגישו שמש, כהן צדק והעמותה תביעה בסך 75 אלף שקל.

לטענת התובעים, באמצעות עורכי הדין אמיר בר ויפעת אלוק, חרותי-סובר פגעה בשמם הטוב ובפרנסתם באמצעות מידע חלקי ועיוות העובדות. מנגד, חרותי-סובר טענה כי שמש אינו מבהיר בפרסומיו שהדוקטורט שלו הוא בתחום הווטרינריה, בעוד שהתובעים השיבו כי הדבר מצוין באופן עקבי. עוד טענו כי בניגוד לנטען בכתבה, הם מחזיקים בהסמכות רבות בתחומי הטנטרה, המיניות וההנחיה.

מטעם "הארץ" וחרותי-סובר, באמצעות עורכי הדין תמיר גליק ומיה כץ, נטען כי מכתבי ההמלצה המופיעים באתרי התובעים מלמדים שנשים הוטעו לחשוב שמדובר במטפלים מוסמכים, וכי הן אפשרו לד"ר שמש לגעת בגופן מתוך אמונה שהגיעו לטיפול.

לפני כשנה קיבלה הרשמת הבכירה נעמה ניר את התביעה באופן חלקי, בכל הנוגע לפוסט בפייסבוק בלבד. בפסק הדין נקבע כי חרותי-סובר החריפה את הטון "עד כדי השתלחות של ממש", וכי לא הוכח שהפוסט התבסס על ראיות מספקות או על בדיקה עיתונאית נאותה. עוד נקבע כי הפרסום היה פוגעני מעבר לנדרש, לא נעשה בתום לב ולא ניתנה לתובעים זכות תגובה באופן אקטיבי.

בהתאם לכך הורתה הרשמת למחוק את הפוסט, וחייבה את חרותי-סובר ו"הארץ" לשלם לד"ר שמש פיצוי של 10,000 שקל והוצאות משפט בסך 8,000 שקל. העמותה קיבלה פיצוי של 5,000 שקל והוצאות של 8,000 שקל. מנגד, כהן צדק חויב לשלם לנתבעים הוצאות בסך 8,000 שקל.

בערעור טענו "הארץ" וחרותי-סובר, באמצעות עורכי הדין תמיר גליק וניסים אזרד, כי בית משפט השלום שגה כשקבע שהפוסט מהווה לשון הרע כלפי שמש והעמותה. לטענתם, תוכן הפוסט מתגמד לעומת הממצאים שעלו בפסק הדין עצמו, וכי היה מקום לבחון גם את הגנות תום הלב ולא רק את הגנת העיתונות האחראית. עוד נטען כי העמותה הגיבה לפוסט, וכי הוא נשען על פרסום קודם שכלל את תגובתה.

שמש ועמותת אלמ"א, שיוצגו בידי עורכי הדין אביחי יהוסף, יונתן יהוסף ומשה גבריאלוב, טענו מנגד כי מדובר ב"יצור כלאיים מסוכן וארסי", שבו חרותי-סובר זנחה את כללי האתיקה העיתונאית ואימצה סגנון משתלח. עוד טענו כי היא יצרה הכתמה באמצעות קישור בין שמש לבין אנשים שיוחסו להם עבירות פליליות, וכן שלא די בפרסום תגובה מאוחרת לפוסט, אלא היה עליה לפנות אליהם מראש.

השופט יונה אטדגי קיבל את הערעור ודחה את טענות שמש והעמותה. לדבריו, חלק מהפרסום מוגן מכוח הגנת אמת בפרסום, וחלקו האחר מכוח הגנת הבעת דעה בתום לב, ולעיתים משילוב של שתי ההגנות.

השופט קבע כי קיים עניין ציבורי מובהק בפרסומים, וכי רוב העובדות שנכללו בפוסט כלל לא הוכחשו. לדבריו, גם אם חלק מהדברים נוסחו בסרקזם, אין בכך כדי לפגוע באמיתותם.

עוד נקבע כי הקישור בין שמש לבין אחרים שיוחסו להם מעשים פליליים נבע מהתרשים שפורסם באתר העמותה עצמה, ואשר הוצג בהמשך גם בפוסט של חרותי-סובר. עם זאת, השופט הדגיש כי עצם הופעת השמות יחד אינה מלמדת ששמש או העמותה ידעו על המעשים שיוחסו לאחרים.

בנוסף ציין השופט כי ייתכן שהמעשים המיוחסים לשניים אירעו לאחר הצטרפותם לעמותה או לאחר פרסום התרשים, ואף ייתכן שזו הסיבה להסרתו מאתר אלמ"א. לדבריו, העובדות שלפיהן השניים היו חברים בעמותה ושימשו בוועדותיה, וכן שהעמותה עצמה פרסמה את התרשים, לא הוכחשו.

השופט הוסיף כי יתר חלקי הפוסט מהווים הבעת דעה מובהקת, הנהנית מההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע. לדבריו, אף שהדברים נוסחו בעוקצנות ובלעג, חרותי-סובר לא הסתירה את עמדתה, וכל קורא סביר היה מבין שמדובר בדעתה האישית.

בסוגיית זכות התגובה קבע השופט כי אף שבמקרים מסוימים ראוי לשלב את תגובת הנפגע כבר בפרסום עצמו, במקרה זה הימנעות מכך אינה שוללת את ההגנות שבחוק, שכן עיקר העובדות שעליהן התבסס הפוסט לא היו שנויות במחלוקת.

בסיום פסק הדין הורה השופט אטדגי לשמש ולעמותת אלמ"א להשיב ל"הארץ" ולחרותי-סובר את הכספים ששולמו להם, בתוספת ריבית, וחייב אותם לשלם למערערות הוצאות משפט בסך 8,000 שקל.