הותר לפרסום: היחידה המרכזית (ימ"ר) במחוז צפון פירקה רשת סחר בלתי חוקית ורחבת היקף, שהתמחתה במכירת תמונות וסרטונים בעלי אופי אינטימי של נשים וקטינות ברשת הטלגרם. במרכז הפרשה, שזכתה במשטרה לכינוי "סרט נע", עומד נער בן 17 בלבד תושב הצפון, אשר על פי החשד ניהל שורה של קבוצות סגורות בפלטפורמה, גבה דמי גישה של מאות שקלים מכל משתמש, וצבר לכיסו הון הנאמד בעשרות עד מאות אלפי שקלים.

הפרשה נחשפה בעקבות דיווח שהתקבל במוקד 105 של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (להב 433). הדיווח הוביל לפתיחת חקירה סמויה ממושכת ומורכבת בימ"ר צפון, במסגרתה פעלו חוקרי הסייבר והבלשים לאיתור עקבותיו הדיגיטליים של החשוד המרכזי ולמיפוי התשתית שהקים יחד עם חבריו ומקורביו. על פי החשד, מרבית הנפגעות כלל לא ידעו כי התיעוד הרגיש שלהן הגיע לידי החשודים ומשמש עבורם כסחורה מניבה בשוק השחור המקוון.

לאחר שאתמול (רביעי) פשטו כוחות המשטרה על בתיהם של מנהלי הרשת ועצרו אותם, עברה הבוקר החקירה לשלב הגלוי גם מול קהל הלקוחות: עשרות חשודים מכל רחבי הארץ, שרכשו גישה לחומרים הפוגעניים, עוכבו לחקירה במשרדי הימ"ר. במשטרה מדגישים כי הרכישות בוצעו על פי החשד תוך מודעות מלאה לכך שמדובר בקטינות ולכך שהתכנים מופצים ללא כל הסכמה מצד המצולמות. המשטרה צפויה להביא את החשודים המרכזיים לדיון בהארכת מעצרם בבית משפט השלום בנצרת.

קרדיט: דוברות המשטרה

כזכור, אין זו הפעם הראשונה שבה פלטפורמת טלגרם עומדת במרכזן של שערוריות סחר בתכנים פוגעניים בישראל. בשנים האחרונות ניהלה משטרת ישראל שורה של מבצעים דומים, הבולט שבהם בפרשות עידן מיכאילוב ורונן שיך וקבוצות שיתוף פיראטיות נלוות, שבהן הופצו ונמכרו תמונות וסרטונים אינטימיים של אלפי נשים ונערות ישראליות. האפליקציה המוצפנת, המאפשרת אנונימיות יחסית, הפכה ליעד מרכזי של עברייני רשת, ומאז מרכזים יחידות הסייבר ומטה 105 מאמצים מודיעיניים נרחבים למיגור התופעה.

עוד ב-

תביעת ענק נגד מטא באוסטרליה: "גרמה להתמכרות ולפגיעה בקטינים"

לכתבה המלאה

יש להזכיר כי על פי הדין הישראלי ובמסגרת "חוק הסרטונים" (תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית), פרסום והפצה של תצלום או סרט בעל אופי מיני ללא הסכמת המצולם מהווים עבירה פלילית שעונשה עד חמש שנות מאסר. כאשר מעורבים בפרשה תכנים של קטינות, המעשים נכנסים גם לגדרי עבירות חמורות של החזקה, תיווך וסחר בחומרי תועבה של קטינים. גל העיכובים הנוכחי ממחיש כי רשויות האכיפה אינן מסתפקות במיצוי הדין עם מנהלי הקבוצות והמפיצים, אלא מכוונות כעת גם לעבר הצרכנים שמשלמים עבור התכנים ומממנים את הפגיעה.