משפט

חברות המימון נגד פסיקת העליון: "תשנה סדרי עולם"

איילון ויסודות וכונס הנכסים פנו בבקשה לקיים דיון נוסף על פסק הדין שהתיר לרוכשי דירות לקזז פיצויי איחור מיתרת התשלום. המבקשים טוענים לפגיעה במנגנון הליווי הסגור ובהסכמי אשראי של עשרות מיליארדי שקלים, איגוד הבנקים הודיע על כוונתו להצטרף להליך

עקבו אחרינו בגוגל

מערכת ice | 23/10/2026 11:06 1

בית המשפט העליון (צילום הדס פרוש/ פלאש 90)

חברות המימון יסודות ואיילון וכונס הנכסים בפרויקט בבת ים מבקשים לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בפסק הדין שניתן בתחילת החודש. לטענתם, ההכרעה משנה נוהג שהשתרש במשך עשרות שנים בענף הבנייה ומשפיעה גם על פרויקטים שכבר נמצאים בביצוע, לאחר שהועמד אשראי בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. המבקשים מזהירים מפגיעה בבטוחות, מהתייקרות המימון ומקושי בהשלמת פרויקטים שנקלעו למשבר. איגוד הבנקים הודיע כי בכוונתו לבקש להצטרף להליך כידיד בית המשפט.

בקשה לדיון נוסף בפסק הדין של בית המשפט העליון, העוסק בזכויות רוכשי דירות מול הגופים המממנים בפרויקטים שנקלעו לקשיים, הוגשה אמש לנשיא בית המשפט העליון. הבקשה הוגשה מטעם כונס הנכסים עו"ד חגי אולמן, חברת יסודות א' נדל"ן ופיתוח ואיילון חברה לביטוח, באמצעות עורכי הדין חגי אולמן, נועה סולומון וולד זבלודה ממשרד יהודה רוה ושות'.

במוקד הבקשה עומד פסק הדין שניתן ב-7 באוקטובר 2026, שבמסגרתו התקבל ערעורם של רוכשי דירה בפרויקט ברחוב הנביאים 63 בבת ים. בית המשפט העליון קבע כי בנסיבות המקרה ניתן לקזז פיצויים בגין איחור במסירת הדירה מיתרת התמורה שעל הרוכשים לשלם, והחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לצורך בירור הפיצוי.

אלא שלטענת המבקשים, השלכות פסק הדין חורגות מהמחלוקת הנקודתית. בבקשה נטען כי ההכרעה משנה באופן מהותי את התשתית המשפטית והכלכלית שעליה מבוסס מנגנון הליווי הפיננסי הסגור של פרויקטי בנייה בישראל - מנגנון שבמסגרתו מעניקים בנקים וגופים מממנים אשראי ליזמים כנגד שעבוד נכסי הפרויקט והתקבולים ממנו.

"ההלכות נשוא פסק הדין משנות נוהג מושרש הקיים במערכת העסקית בישראל במשך עשרות שנים", נכתב בבקשה. לטענת המבקשים, מדובר בשינוי מהותי של כללי המימון והבטוחות שהיו נהוגים בענף ושעליהם הסתמכו הגופים המממנים במשך שנים.

המבקשים מדגישים כי השינוי אינו נוגע רק לפרויקטים חדשים, אלא גם למספר רב של פרויקטים שכבר נמצאים בביצוע. לדבריהם, ההתקשרויות עם היזמים והעמדת האשראי נעשו על בסיס כללים משפטיים וכלכליים ותיקים, ואילו פסק הדין משנה כעת את חלוקת הסיכונים ואת מעמד הבטוחות לאחר שהמימון כבר הועמד.

בבקשה נכתב כי ההלכה משנה את התשתית של הפרויקטים "באופן רטרואקטיבי, לאחר שבוצעה התקשרות בין גורם מממן לבין יזם על בסיס המצב המשפטי והכלכלי אשר קדם לפסק הדין ולאחר שהועמד אשראי בסך של עשרות מיליארדי שקלים בכל שנה על ידי בנקים וגורמים מממנים מורשים אחרים, לליווי פרויקטי בנייה בישראל".

בבקשה נטען כי פסק הדין משנה את המצב המשפטי בשלוש סוגיות מרכזיות: סיווג השעבודים הניתנים לגופים המממנים כשעבודים צפים; ההכרה בפיצויים בגין איחור במסירת דירות כהוצאות הליך, שעשויות לקבל עדיפות על פני זכויות הנושים המובטחים; והאפשרות לקזז את הפיצויים מחובות הרוכשים למרות השעבודים שניתנו לגופים המממנים.

לטענת המבקשים, משמעות ההכרעה היא פגיעה במנגנון הליווי הפיננסי הסגור, שבו הגורם המממן מסתמך על נכסי הפרויקט ותקבוליו להחזר האשראי: "על פי פסיקת בית המשפט הנכבד - לא יהיה קיים עוד ליווי פרויקט בנייה סגור. מעתה ייקרא – ליווי פרויקט בנייה פתוח, אשר נושי החברה הכלליים חולקים את הבטוחות שבו יחד עם הנושה המובטח".

המבקשים מזהירים כי "ההלכה, ככל שתיוותר כפי שהיא, תשנה סדרי עולם בכל הקשור למימון פרויקטי בנייה". לטענתם, גופים מממנים יידרשו לבטוחות חיצוניות נוספות, יתקשו להעריך מראש את הסיכונים ועלולים לייקר משמעותית את עלויות האשראי - צעד שיוביל להתייקרות הבנייה ולקושי של יזמים לקבל מימון. עוד נטען כי הדבר יפגע בתמריץ של גופים מממנים להיכנס בנעלי יזמים שקרסו ולהשלים פרויקטים שנקלעו למשבר לטובת הרוכשים.

לצד ההשלכות הכלכליות, המבקשים מעלים גם טענה דיונית עקרונית: לטענתם, הקביעות המרכזיות התקבלו "בלא שכלל היו חלק ממסגרת הערעור בפני בית המשפט הנכבד", ומבלי שניתנה לצדדים הזדמנות מלאה למצות את טיעוניהם. עוד נטען כי הקביעות סותרות פסיקות קודמות של בית המשפט העליון.

עוד ב-

אורן דוברונסקי דוחף לעצירת משפט נתניהו: "הפרקליטים יישבו בכלא"

לכתבה המלאה

לאור זאת, עותרים המבקשים לנשיא בית המשפט העליון להורות על קיום דיון נוסף בהרכב מורחב, שבו ייבחנו מחדש הסוגיות העקרוניות והשלכותיהן על שוק מימון הבנייה בישראל. לבקשה צורף גם מכתב מטעם איגוד הבנקים בישראל, שבו הודיע האיגוד על כוונתו לבקש להצטרף להליך במעמד של ידיד בית המשפט.