לאחרונה, הורתה רשמת ההוצאה לפועל, חן לוי, מלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, על הפחתת ריביות מכוח סמכותה בהתאם לסעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל (הפחתת ריביות מטעמים מיוחדים), בתיק שהתנהל במשך 20 שנה נגד חייבת שחתמה ערבות לאחיה.

המדובר בתיק הוצאה לפועל שנפתח בשנת 2002 כתיק שטרות, בו החייבת ערבה לחובות אחיה. האח יצא מן הארץ והותיר את אחותו, הלכה למעשה, כחייבת יחידה בתיק. החוב בפתיחת ההליך עמד על סך 94,726 שקל, כסכום אשר כלל אגרת פתיחה ושכר טרחה. בתיק שולם סך של כ-35,000 שקל בשנת 2002 על ידי החייב העיקרי, ובשנים 2008-2009 שולמו 84,000 שקל על ידי הערבה.
 

עוד ב-

נחשף: זו הסיבה שנוצרים חובות גדולים להוצאה לפועל

לכתבה המלאה

בהחלטה צוין, כי החייבת טענה בבקשתה ובמסגרת הדיון, כי התיק מצדיק הפחתת ריביות וכי קיימים טעמים מיוחדים להפחתה, ובהם הסכומים ששולמו בתיק; חוסר המעש והשיהוי בו פעל הזוכה; מעמדה כערבה ולא כחייבת עיקרית; היותה אישה מבוגרת וחולה; מצבה המשפחתי. עוד טענה, כי ההשלכות שיש לתיק על דירת מגוריה מהוות אף הן טעם מיוחד להפחתה, שכן, הותרת התיק על כנו תביא לכינוס דירת המגורים שלה. הזוכה מנגד טען, כי לא קיימים טעמים מיוחדים שמצדיקים את התערבות רשמת ההוצאה לפועל, שכן החייבת הפרה שני הסדרי פשרה אשר קיבלו תוקף של החלטה, וכי השימוש בסעיף 81א(4) לחוק ההוצאה לפועל נועד למקרים בהם חייב משלם את החוב אך הריביות לא מאפשרות להביא לסגירת התיק.  

לאחר שמיעת הצדדים, קבעה הרשמת, כי בתיק דנן קיימים טעמים מיוחדים להפחתת ריביות. ראשית, עסקינן בתיק ישן, משנת 2002, בו גובה החוב במקור בתיק דנן שולם, ואף מעבר לכך. סה"כ שולמו בתיק כ-119,000 שקל על ידי החייב והחייבת במרוצת השנים עד לשנת 2009, סכומים אשר עולים על גובה החוב במקור לרבות הוצאות אגרה ושכ"ט א' וב'.  שנית, בתיק היה חוסר מעש. על אף שהחייבת הפרה את הסדרי הפשרה, לא פעל הזוכה בסמוך לאחר ההפרה, ולמעשה, למעט פעולות בודדות לא נקט בהליכי גבייה באותם שנים. בשנת 2012 בוצעו הליכי עיקול צד ג' שונים. לאחר מכן, משך 8 שנים לא בוצעו פעולות בתיק כלל ובשנת 2020 ו-2021 ביקש הזוכה להטיל עיקול על רכב ועל כספי החייב כזוכה. השיהוי וחוסר המעש בתיק ההוצאה לפועל הביאו להעלאת הריביות, כך שכיום, משתלם לזוכה לנקוט בהליכים כנגד דירתה של החייבת. 

הרשמת הוסיפה, כי השיהוי בו פעל הזוכה פוגע פגיעה חמורה בחייבת.  החייבת התקשתה לשלם את החוב בשנים בהן פעל הזוכה בתיק, וכיום, נוכח גילה המבוגר (גיל פרישה) ומצבה הרפואי היא אינה יכולה לצאת לעבוד ולשלם את החוב בתיק.  הרשמת התייחסה גם לכך, שהחייבת ערבה לחובות אחיה. "אכן, החייבת ערבה לחובות אחיה, ולפיכך הינה חייבת לכל דבר ועניין. ואולם, לא ניתן לראות בחייבת כמי שבקשה להשתמט מחובותיה, אלא כמי שמצבה הכלכלי היה ועודו קשה מאוד, עד כי לא יכלה לעמוד בסכומי ההסדר עליהם התחייבה, הגם שאלו היו מובילים לסגירת התיק נגדה".  

טעם נוסף שאליו התייחסה הרשמת הוא גילה ומצבה הרפואי של החייבת. "החייבת אישה מבוגרת וחולה. בדיון ציינה ביתה של החייבת כי מצבה הרפואי חמור, החייבת היתה בקומה ולמעשה איננה בריאה. דחיית בקשתה להפחתת ריביות תוביל להשלכות חמורות על חייה ולפגיעה ממשית ביכולתה להתקיים. בעניין זה, נקבע לא אחת כי בתי המשפט מחויבים ליתן הגנה לאוכלוסייה מבוגרת כלשון הפסוק "אל תשליכני לעת זקנה", וזאת, מפאת גילם ומצבם הפיזי שכן המבוגרים לרוב הינם חסרי ישע ופגיעותם רבה יותר".

בסיום, ציינה הרשמת, כי העובדה שמדובר בחייבת שכנגדה פתוח תיק אחד בלבד, התיק המדובר, מהוה טעם נוסף להפחתת הריביות, וכי החייבת אינה "חייבת סדרתית" ומדובר בחייבת שהסתבכה נוכח רצונה לעזור לאחיה.  \הרשמת קבעה, כי מכלול הטעמים שהובאו, מהווים טעמים מיוחדים להחלת סעיף 81א(4) לחוק ההוצאה לפועל, ולפיכך, היא מורה על הפחתת כל הריביות שהצטברו בתיק, וכפועל יוצא, היא מורה על ביטול הליכי הכינוס על זכויות החייבת בדירת המגורים.