בתקופת הקורונה נחשף כי השב"כ מחזיק במאגר מידע המבוסס על איסוף גורף ורציף של נתוני התקשורת של כל אזרחיה המדינה ותושביה, וחשוף לעיבוד וחיפוש על ידי אנשי השב"כ ללא צו שיפוטי. האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ בטענה כי מדובר במערכת מעקב המוני אימתנית וחריגה בהשוואה למדינות דמוקרטיות
האגודה לזכויות האזרח עתרה היום (רביעי) לבג"ץ בדרישה לבטל את סעיף 11 לחוק השב"כ או לבצע בו שורת תיקונים שיגבילו את הסמכויות שנקבעו מכוחו. מבדיקת האגודה עולה כי סעיף החוק העמום הוביל לפיתוח תכנית מעקבים עוצמתית וסודית אחרי אזרחי המדינה ותושביה, תכנית שנחשפה בשל השימוש בה למעקבי מגעים בתקופת הקורונה. תכנית זו פוגעת בצורה קיצונית בפרטיות ובחירות האזרחים.
תכנית המעקבים כוללת איסוף גורף ורציף של נתוני התקשורת של כל אזרחי המדינה מחברות התקשורת, ואגירתם במאגר בשב"כ. מרגע שהמידע נאגר בשב"כ, עובדי השב"כ מבצעים בו חיפוש ומעבדים מידע אישי, ללא צו שיפוטי, בחשאיות, וללא פיקוח. נתונים אלו יכולים לחשוף מידע רגיש ביותר לרבות מיקומים, קשרים חברתיים, ונתוני גלישה. עוצמת הכלי היא שקסמה לממשלה בתקופת הקורונה, שכן כפי שכל אחד נוכח לדעת – תוך שעות השב"כ יכול היה לאתר מיקומים של אזרחים תמימים שלא חשודים בדבר, ומגעים שביצעו, לרבות בעבר.
האגודה מצביעה על שורת פגמים חמורים בתכנית המעקבים: החוק עמום ולא כולל הסמכה מפורשת לאיסוף גורף של נתוני תקשורת ואגירתם במאגר; שימוש נרחב בכללים חשאיים שנקבעים על ידי ראש הממשלה תוך עקיפת הכנסת; הסמכה של עובדי השב"כ לבצע חיפוש במאגר ללא צו שיפוטי; העדר מנגנון מפורש בחוק על חיסיון מקצועי, ובמיוחד חיסיון של עיתונאים; שימוש במערכת למשימות נרחבות, כמו בחינת מועמדים למשרות ציבוריות, ולא רק לסיכול פגיעה ביטחונית; היעדר כל מערך פיקוח על המאגר והחיפוש בו ועוד. לעמדת האגודה לזכויות האזרח, כל אחד מהפגמים הללו בפני עצמו, ובוודאי האפקט המצטבר שלהם – מחייבים את ביטול תכנית המעקבים חסרת התקדים של השב"כ, במתכונתה הנוכחית.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד גיל גן-מור מהאגודה, נטען שבעת שהתחילה התכנית בשנת 2002, מעטים הבינו את המשמעות של יצירת מאגר כזה, אבל כתוצאה מהשינויים הטכנולוגיים, ובעידן הנוכחי שבו כולנו משאירים אחרינו שובל דיגיטלי על כל צעד ושעל, האיסוף הגורף של נתוני התקשורת מקנה לשב"כ עוצמה חסרת תקדים בריגול אחר אזרחים. המאגר מאשר לשב"כ, בקלות יחסית, לשרטט פרופיל אישי ואינטימי על כל אחד ואחת, לזהות נטיות מיניות, קשרים חברתיים, דעות פוליטיות, השתתפות בהפגנות, וגם לזהות מקורות עיתונאיים. האגודה מדגישה כי הפגיעה של תכנית המעקבים לא פחות פוגענית מהאזנת סתר, ובמובנים מסוימים – אף פוגענית יותר.
לדברי עו"ד גיל גן-מור: "החלטת הממשלה לעשות שימוש במאגר השב"כ בתקופת הקורונה לצורך אזרחי לחלוטין חשפה את תכנית המעקבים העוצמתית, שנותרה באפלה במשך שנים רבות. התכנית מופנית נגד אזרחי המדינה ותושביה, והיא חריגה ביותר ביחס למדינות דמוקרטיות אחרות, שכן היא מבוססת על מנגנון של איסוף מידע גורף ורציף על כלל האזרחים. הפגיעה שלה בפרטיות ובחירות של אזרחי המדינה היא חמורה. יתר על כן, התכנית נעדרת איזונים ובלמים מינימאליים. אם לא די בכך, אם התכנית נועדה במקור לסיכול טרור, אנו מזהים מגמה ברורה של הרחבת השימוש בה לתחומים נוספים, במיוחד לאחר הקורונה, באופן שמדגים את סכנת המדרון החלקלק, שמפניה הזהרנו".
