בית המשפט המחוזי בירושלים הגיע היום (שלישי) להחלטה בפש"ר בנק לאומי לישראל נגד טייקון הנדל"ן לשעבר בועז יונה בבקשת החייב, למתן הפטר על חובותיו אחרי 15 שנה בהן הוא במעמד של פושט רגל.
בתקציר ההחלטה נכתב: "החייב בתיק, מר בועז יונה, הגיש בשנת 2017 בקשה למתן הפטר על חובותיו במסגרת הליך פשיטת הרגל בו הוא נתון מאז שנת 2007. המדובר במי שניהל את קבוצת חברות חפציבה ואשר הורשע, במסגרת הסדר טיעון ונגזרו עליו 7 שנות מאסר ותשלום פיצוי ע"ס 4 מיליון שקלים והערעור שהגיש החייב (בקשר לפיצוי שנגזר עליו לשלם)".
בית המשפט בתיק הפירוק של חברות מקבוצת חפציבה קבע בשנת 2010 כי יש לחייב את בועז יונה בתשלום חובות קבוצת חפציבה בהתאם להוראות פקודת החברות וזאת על בסיס הרשעתו בהליך הפלילי. במסגרת הבקשה למתן הפטר ביקש החייב לפטור אותו מכל חובותיו, לרבות אלה של קבוצת חברות חפציבה, שנקבע לגביהם כי נוצרו בתרמית. בעקבות הגשת הבקשה ובמסגרת תסקיר הכונס בקשר אליה, נפתחה חקירה סמויה שארכה כ-5 שנים אשר במהלכה הוגשו מספר רב של דוחות חסויים ובקשות לדחיית מועד הדיון בבקשה.
בהמשך להפיכת החקירה לגלויה (בחודש מרץ 2022) התקיים דיון בבקשה בעקבות מכלול התפתחות העניינים. במסגרת הדיון עלה כי קיים חשד שהחייב התנהל בניגוד לחוק במסגרת היותו פושט רגל מה שהביא לחקירה רחבת ידיים. עוד עלה במסגרת זו כי ב"כ הכנ"ר ביקש לדחות את הדיון בבקשה עד לאחר התגבשותו של כתב אישום, וככל שיהיה בכך צורך גם עד לאחר מתן פסק דין חלוט בעניינו של החייב.
בית המשפט קבע: "לא ניתן להכליל במסגרת בקשת ההפטר את החובות שנקבע לגביהם שנוצרו בתרמית. הכנ"ר יגיש הודעה מעדכנת בנוגע לחקירה הפלילית ותוצאותיה עד ליום 1.1.23. לאחר החלטת גורמי אכיפת החוק בעניינו של החייב, יוכל החייב, אם ימצא לנכון לחדש את בקשת ההפטר, כאשר במסגרתה ניתן יהיה לדון רק בחובותיו שנוצרו שלא בתרמית. בית המשפט הגיע למסקנותיו בשל הנימוקים הבאים: לא ניתן ליתן הפטר לחובות שנוצרו בתרמית. משנקבע כי חובות קבוצת חפציבה כולן מיוחסות לבועז יונה (ושעומדים נכון לעכשיו על סך של כ-1.1 מיליארד שקלים), בית המשפט אינו מוסמך בהתאם לפקודה ולפסיקה בעניין זה לפטור את החייב מחובות אלה".
עוד נכתב: "החייב מצוי בהליך פשיטת רגל מזה 15 שנה. תכלית הליך פשיטת הרגל אינו בעצם קיומו. בית המשפט קבע כי אין מקום לדחות את הדיון בבקשה ללא תאריך יעד ברור (בכל הנוגע לחוב שלא נוצר בתרמית) כבקשת הכנ"ר וקבע כי דיון בבקשת ההפטר, ככל שהחייב יבקש זאת, יתקיים לאחר החלטת גורמי החקירה האם להגיש כתב אישום נגד בועז יונה. ככל שיוחלט להגיש כתב אישום, יקבל החייב את חומר החקירה ויוכל להגיב להאשמות המיוחסות לו ואז ניתן יהיה לדון בבקשה למתן הפטר. נקבע כי לא יהיה צורך להמתין לסיום ההליך הפלילי, לצורך הדיון וההכרעה בבקשת ההפטר".
