בארץ
צמצום בכמות המזון ומחסור בעובדים: זה מה שעלול לקרות עד שנת 2050
עד שנת 2050, אוכלוסיית ישראל צפויה לגדול לכ-16.5 מיליון נפש, גידול שיביא לעלייה של כ-65% בביקוש למזון. תחזיות אחרות מדברות על מחסור בידיים עובדות בענף המזון | זו התוכנית הלאומית לביטחון המזון שנועדה להבטיח אספקת מזון בריאה
בעולם המשתנה במהירות, סוגיית ביטחון המזון הפכה לאחת הסוגיות המרכזיות ביותר המעסיקות ממשלות, ארגונים, קהילות ועוד. ביטחון מזון אינו מתייחס רק לזמינות המזון, אלא גם לאיכות, בטיחות, גישה, והיכולת של כל אדם להשיג תזונה מספקת, בריאה ומזינה לאורך זמן.
המלחמה הנוכחית והאירועים הגיאופוליטיים בעשור האחרון, בהם משבר הקורונה, המלחמה באוקראינה ומשבר האקלים - חידדו את הסיכון שבתלות ביבוא. במקביל לכך, אירועים אלו הציפו את החשיבות בהבטחת אספקה סדירה של מזון בר השגה, איכותי ובריא לכלל אזרחי ישראל. המציאות מחייבת אותנו להשקיע בתשתיות, ידע ודור חדש של חקלאים, לצד גיבוש תוכנית לאומית כוללת, מבוססת וארוכת טווח.
עד שנת 2050, צפויה אוכלוסיית ישראל לגדול לכ-16.5 מיליון נפש, גידול שיביא עמו לעלייה של כ-65% בביקוש למזון. במקביל, שינויי האקלים עלולים להביא לצמצום דרמטי בכמות המזון. תחזיות אחרות מדברות על מחסור בידיים עובדות בענף המזון בתוך שנים ספורות, גדול משמעותית מהמחסור הנוכחי שאנו חווים כבר כעת.
אם זה לא מספיק, מעל לשליש מהמזון שמיוצר בישראל אובד עוד לפני שהוא מגיע לצלחת. עלות תופעה זו מוערכת ביותר מ-23 מיליארד שקלים בשנה. כלומר, ההנחה שמדפי הסופר תמיד יהיו מלאים תלך ותתערער בעתיד, וכך גם הקרקעות החקלאיות המניבות.
למעשה זהו האתגר האסטרטגי, המשלב בין חקלאות, בריאות, כלכלה, סביבה, חברה וביטחון. אתגר זה משפיע עלינו, על ילדינו ונכדינו. לנוכח החשיבות הרבה וההשפעה, לקחנו על עצמנו את האתגר כמשימת על של המשרד וגייסנו את משרדי הממשלה לצד גורמי מקצוע נוספים מהאקדמיה, חברות פרטיות ועמותות.
בשנה האחרונה עבדו כלל גורמי המקצוע על התוכנית הלאומית לביטחון המזון. מדובר בתוכנית מקיפה, מעמיקה וארוכת טווח, שתוביל לשינוי עומק במערכת המזון – עבור כל הציבור בישראל. התוכנית משרטטת מפת דרכים עד שנת 2050, עם יעדי ביניים ל-2030 ול-2040, במטרה להבטיח אספקת מזון בריאה, מגוונת ונגישה בשגרה ובחירום.
לטובת גיבוש התוכנית הלאומית הוקמו שש קבוצות עבודה, שעסקו כל אחת בהיבט אחר של ביטחון המזון: סל המזון והרגלי צריכה, חקלאות מקומית, סחר ושיתופי פעולה בין-לאומיים, תעשיות המזון, מחקר ופיתוח וחדשנות, ואובדן מזון. בתחילת שנת 2025, הציגו הקבוצות את תוצרי הביניים של עבודתן, שכללה בחינה מעמיקה של אתגרים ומגמות, לצד גיבוש כיווני פעולה ישימים.
בשורה התחתונה, זוהי תוכנית שעונה על אתגרי המציאות עכשיו ובעיקר בעתיד הקרוב. במדינה שמתמודדת עם מלחמות, משברים אזוריים ואתגרי אקלים – אספקת מזון יציבה, עצמאית ובת קיימא אינה מותרות. היא הכרח.
חיזוק החקלאות המקומית ושמירה על ביטחון המזון הם חלק מהחוסן הלאומי. לכן, נקט המשרד בשורה של צעדים מעשיים, לרבות: הגדלת מכסת עובדים זרים בחקלאות מ-30 אלף ל-70 אלף, החלטת ממשלה להגדלת ייצור התוצרת החקלאית המקומית בכשליש תוך 10 שנים, וחוק מים חדש שיוזיל משמעותית את תעריפי המים לחקלאים.
עבודתנו עוד רבה, ולצד העבודה המקצועית, נדרשת אחריות משותפת של כל אחד ואחת מאתנו: עלינו לצרוך ולבשל מזון בריא יותר, להעדיף תוצרת מקומית, להפחית בזבוז מזון וכמובן לחזק את החקלאים והיצרנים הישראלים, למען ביטחון המזון של מדינת ישראל.
* הכותב הוא יובל ליפקין, ראש מנהל ביטחון המזון במשרד החקלאות וביטחון המזון.
עוד ב-
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
