חברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח"כ יאסר חוג'יראת, סיירו היום (ראשון) באתרי ההרס ממתקפת הטילים האיראנית שפגעה במכון ויצמן למדע. את הסיור הובילה הנהלת המכון, בראשות הנשיא פרופ' אלון חן, שהציג ליו"ר הוועדה וחברי הכנסת את ממדי ההרס חסרי התקדים.

במהלך הסיור נחשפו חברי הוועדה לעובדות: כ-112 מבנים במתחם המכון נפגעו, בהם 65 מבנים מדעיים ומבני שירות למחקר. חמישה מהמבנים נפגעו קשות, כולל אחד שקרס כליל. עשרות מבנים נוספים ניזוקו בדרגות שונות, תשתיות קריטיות הושבתו ו־52 מעבדות מחקר לצד 6 מעבדות שירות במחלקה לתשתיות מחקר ביולוגי  - יצאו מכלל פעולה.

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ יאסר חוג'יראת, אמר לאחר הסיור בפתח ישיבת הוועדה בלשכת נשיא מכון ויצמן: "צר לי שמדובר בביקור שמתרחש בעקבות נזקים כה חמורים שנגרמו כתוצאה מהתקפה איראנית - היינו שמחים להגיע לכאן בנסיבות אחרות, כדי להתרשם מהעשייה המפוארת שלכם. עם זאת, באנו היום להביע עמדה ברורה: העבודה שנעשית כאן היא נכס לאומי למדע ולטכנולוגיה. הוועדה תפעל בנחישות כדי להבטיח שהעשייה תימשך, תצמח ותפרח. אנו בוחנים כיצד ניתן לשקם את הנזקים ולדאוג לתקצוב הולם, משום שאתם עומדים בחזית העשייה המדעית של מדינת ישראל. לא בכדי ראו בכם כתובת, וגם אנחנו רואים בכם את הכתובת – ונפעל ללא לאות כדי לתמוך בכם". 

פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע, אמר: "מדובר בנזק חסר תקדים - הערכות נעות בין מיליארד וחצי לשני מיליארד שקלים. חלק מהמעבדות הושבתו לחלוטין בעקבות ההדף שנגרם מפגיעת הטילים. זוהי פגיעה מהותית בליבת המחקר המדעי של מדינת ישראל". 

פרופ' חן הוסיף: "מכון ויצמן הוא נכס לאומי - כך ראו אותנו גם התוקפים. התחושה שלנו היא שיש עכשיו תמיכה רחבה ובלתי תלויה בנו, וזה הכרחי כי המקום הזה פועל לטובת העולם כולו. יש קונצנזוס שאנחנו מגדלור של מדע וחדשנות, אך חשוב שזה יתורגם גם לתמיכה ממשית. התמיכה הממשלתית השוטפת כיום מהווה רק 20–25% מהתקציב".

פרופ' חן הזכיר: "אנו מעניקים מלגות מלאות וללא שכר לימוד. 40% מהתקציב מגיע מקרן צמיתה שנבנתה מרווחים של פטנטים ופילנתרופיה, ו-30% נוספים מהכנסות המדענים עצמם. זהו מודל ייחודי שמחזיק את המכון, אך כעת הוא נמצא תחת איום. התקציב השנתי של המכון עומד על 4 מיליארד שקלים, ואנו נחשבים למוסד המוביל באירופה מבחינת הצלחת מימון המחקרים - פי 5 מהממוצע האירופי, עם אחוז הצלחה של 63% בשנה האחרונה - הגבוה ביותר מאז הקמת המכון. כ-60% מהחוקרים הבינלאומיים עזבו מפתיחת המתקפה האיראנית ואנו מאמינים שישובו חזרה בהקדם".

פרופ' חן ציין: "אין לנו תקציב ממשלתי בשוטף לפיתוח או רכישת ציוד, הכל נופל כיום על כתפי התרומות - וזה נטל עצום. גם לפני המלחמה היינו במאמץ להכפיל את שטחי המחקר. כיום אנו מפעילים 300 קבוצות מחקר, אך מגבלות פיזיות מונעות את הגדילה - אף שיש פי שלושה יותר כישרון במדינה. זהו אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה: על המדינה להכפיל את מכון ויצמן או להקים מוסד מחקר נוסף".

עוד ב-

נזק של מיליארדים במכון ויצמן: "הפגיעה בחלק מהמעבדות אנושה"

לכתבה המלאה

פרופ' חן סיכם: "כל דולר שיושקע כאן יחזיר פי עשרה למשק. אם נהיה אופטימיים, מס רכוש אולי יכסה 50% מהנזק - אך עדיין יהיה צורך לגייס כמיליארד שקלים נוספים. כבר נאלצנו לפרוץ את מסגרת התקציב, והעברנו עשרות מיליונים מהקרן לשיקום. פרמטר הזמן הוא קריטי - ביקשנו מקדמות עבור זה. ללא תקצוב נוסף, כל מנגנון הגיוס ייפגע. גם בהיבט הציוד - אין מענה לפיצוי הולם. לדוגמה, אם רכשנו מיקרוסקופ מתקדם בעלות של 5 מיליון שקלים, הוא יוערך במס רכוש ב-200 אלף שקלים בלבד עקב השחיקה - והפער הזה לא מכסה את הפגיעה בידע וביכולות. מדובר כאן על השקעה בעתיד שלה, בבסיס המדעי שלה, ובמנוע הצמיחה של דור העתיד".