ועדת הכספים קיימה היום (שני) דיון בנושא שיקום מכון ויצמן למדע בעקבות פגיעת הטיל האיראני. במהלך הדיון הציג נשיא המכון נזק אדיר למעבדות ומבני המכון, אותו אמד בסכום של מיליארד וחצי עד 2 מיליארד שקלים, וציין כי לצד כך, הנזק המחקרי כבד וקשה מאוד לאומדו. 

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) אמר: "הנזק שנגרם במכון מעבר להיקף חסר התקדים שלו, הוא נזק הרבה מעבר לנזק הפיזי הישיר, יש הרבה מאוד נזק עקיף, גם מחקרית וגם לשיקום. המנגנונים הקיימים כמו מס רכוש לא מתאימים במקרה הזה. ישנם מוסדות אקדמיים מחקריים נוספים שנפגעו, בן השאר הייתה גם בפגיעה באונ' בן גוריון. האירוע הזה דורש התייחסות ממשלתית שלדעתי עדיין לא קיימת, חייבת להיות דמות ממשלתית בכירה שהשיקום של המוסדות האלה בראש מעייניה. זה אירוע שצריך להיות מתוכלל ע"י כלל משרדי הממשלה, בראשות גורם אחד בכיר". 

ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) הוסיף: "אני קורא לכך שהמעבדות יחזרו לעבוד כמה שיותר מהר בשכירות, אם צריך ללכת ולשכור בניין גדול שם, המדינה צריכה לממן זאת. מכון ויצמן יש לנו אחד, לשקם את המקום ולבנות אותו מחדש ייקח שנים. אני רוצה לגעת גם בבנייה של המקום, צריכה לקום ועדה ייחודית לנושא שתזרז את האישורים, בנוסף למימון ולכל הדרוש. זה לא משרד אחד שדרוש, אלא כפי שאמר עודד, תכלול של משרדי הממשלה". 

ח"כ אלי דלל (ליכוד) ציין: "זה נזק תדמיתי, מחקרי, זה מעבר לכסף. אתמוך בכל הצעה שתסייע למכון להקים את הכל מחדש".

ח"כ נעמה לזימי (העבודה) תיארה: "העלויות ההיקפיות במקרה הזה גדולות, אך מס רכוש מחשב את הערך לפי הפחת שירד, וזה מצריך פה טיפול. בנוסף לגבי איבוד הידע, מאוד קשה לאמוד את הנזק העצום הזה, מעבר לכל הדרוש ומס רכוש והנזקים, יש להעמיד תקצוב למענק מחקר גדול שיסייע לשחזור הידע הזה".

ח"כ מירב כהן (יש עתיד) אמרה: "בואו נסיק מסקנות ושבבנייה החדשה יכלל מיגון. בנוסף אני קוראת שבן גוריון יקבלו בבנייה פחות ממחצית מהסכום הדרוש להם, בגלל נוסחאות הפיצוי. ברקע יש לזכור שהאווירה הבינ"ל מאוד קשה לגבי המחקר  בישראל, וזה מביא את האוניברסיטה לעשות קמפיין למימון המונים, זו בושה, זו בושה שגוף שמציל חיים ועושה מחקרים למען כולנו, צריך לגייס כספים. לא סתם האיראנים בחרו לתקוף את המקומות האלה". 

נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' אלון חן, הסביר: "אני לא חושב שמישהו פה בחדר צריך הסבר לגבי התרומה של מכון ויצמן לחוסן החברתי והכלכלי של מדינת ישראל. נפלו 2 טילים בליסטיים בלילה של ה-15 לחודש, על שני בניינים, אחד הוא המבנה לחקר הסרטן, היו 22 מעבדות רק בבניין הזה שקרס וקבר תחתיו לא רק מעבדות וציוד יקר, אלא הרבה-הרבה ידע. הבניין בער 20 שעות. בניין נוסף שנפגע, בניין כימיה לחומרים מתקדמים, היה לקראת השלמה לאחד שנבנה במשך 5 שנים בעלות של 140 מיליון דולר, יש כעת לבנות אותו מחדש. לצד הנזק של שני הבניינים יש נזק של ההדף בכל רחבי הקמפוס, יש 112 מבנים שנפגעו".

פרופ' חן המשיך: "שני הטילים פגעו באזור המדעי ולא באזור המגורים, למזלנו לא היו נפגעים בנפש. יש לנו 5 מבנים שאנחנו צריכים לבנות מחדש, בפנים ובחוץ, ועוד 60 מבנים, לצד עוד 55 מבני מגורים שנפגעו. הנזק הוא בגובה 1.5 עד 2 מיליארד שקלים בלי לאמוד את הנזק המחקרי. יש לנו מדענית שאספה 25 שנה דוגמאות קליניות של חולי סרטן, איך אפשר לאמוד את זה? אני מקווה שיגיעו אתנו הגורמים המתאימים לאומדן לדבר הזה. מס רכוש מפצה בערכים ראליים, אם רכשנו עבור מדענית מיקרוסקופ לפני 5 שנים, והוא עלה אז מיליון דולר, הערך לפי מס רכוש הוא 200 אלף שקלים כיום, המדען עדיין צריך את המיקרוסקופ, מי משלם את הדלתא? מאיפה ההפרש? מכון ויצמן הוא מלכ"ר".

עוד הוסיף חן: "החסכונות שלנו הם מה שמחליף את התמיכה הממשלתית, אוניברסיטאות מקבלות בערך 70-80 אחוז תקצוב ממדינת ישראל ויש להן גם הכנסות, לנו אין דמי לימוד והתקצוב הממשלתי הוא 20 אחוז מהתקצוב התפעולי שלנו, 0 אחוז מהתקציב המחקרי שלנו. אנחנו צריכים פיצוי, אנחנו לא צריכים לרוץ בעולם ולגייס תרומות, הידידים שלנו בעולם תומכים אבל זה בסדרי גודל שזה ייקח שנים. אנחנו צריכים לצד הבנייה והשיפוץ גם מבנים יבילים, אנחנו צריכים את זה בלי וועדות ארוכות ואישורי ארוכים בוועדות הבנייה".

פרופ' חן הדגיש: "יש לנו 52 מעבדות שהם טוטאלוס ו-6 מעבדות שירות שהם טוטאלוס, אנחנו לא רוצים שייקח להם שנים עד שנחזור לעשות מדע, מי שיפגע זה מדינת ישראל, אנחנו רוצים להחזיר אותם לעבודה מחר בבוקר, אנחנו רוצים מחר לקחת בניין בפארק המידע, לקנות ציוד, זו הוצאה ישירה? עקיפה? לנו זה לא ברור, לי ברור שזו הוצאה ישירה. זה ההבדל בין 500 מיליון ל-2 מיליארד". 

לשאלת חברי הכנסת בתוך כמה זמן יוכל המכון לחזור למחקר במידה והמדינה תממן שכירות של מעבדות באזור, העריך חן כי הדבר יארך בין שבועות לחודשים בודדים. "מכון ויצמן היה סגור שבועיים, אתמול פתחנו אותו לחלק מהעובדים בבניינים שנפגעו קל יותר, נבנה אותו ונמשיך להוביל, זה אינטרס של מדינת ישראל, זה מוסד המחקר היחיד בעולם שבעשירייה הפותחת ואינו נמצא בארה"ב, אפילו לא באירופה" הוסיף חן, וציין לשאלת חברי הכנסת יש למכון שיתוף פעולה מלא עם מס רכוש אך עדיין לא הוצגו להם מספרי הפיצוי, "הזמן הוא קריטי וכמו שכולם מבינים, חייב להיות פרויקטור". 

פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון, אמר: "3 טילים נפלו באוניברסיטה, הנזק העקיפי היה בכל ביס לרפואה, בכל הקמפוס, נזק של כ-40 בניינים, אחד הטילים הרס את מרכז הספורט, השלישי הרס מבנה מגורים, כ-10 עד 20 מעבדות נהרסו, כולל חקר סרטן. הכי מדאיג איך אלמד סטודנטים לרפואה בשנה הבאה, יש דרישה להגדיל את מספר  הסטודנטים, יש פגיעה במספר חדרים שם. השאלה איך מחזירים את המדע, 20 אנשים שאיבדו את המעבדות שלהם, כמה עולה די.אנ.איי? כמה עולה מחקר של 20 שנה? אם אנחנו רוצים לשים מבנים יבילים, לבנות מעבדות זמניות, אנחנו צריכים אישורים, כל מה שיזרז תהליכים, שנוכל לקבל 200 סטודנטים לרפואה באוקטובר". 

ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) ביקש: "בוועדת הכספים יש לנו ויכוחים, אנחנו חלוקים על סדרי העדיפויות בתקציב, בהעברות תקציביות ועוד נמשיך להתווכח, הנושא הזה צריך להיות מעל הוויכוח, יש לתעדף אותו במיקום הכי גבוה שיש. זה עתיד הכלכלה שלנו, הרפואה שלנו, ההשכלה שלנו. יעלה כמה שיעלה, כל שקל זו השקעה לא הוצאה, ככה יש להתייחס לזה, ואני מצטרף לקריאה לגוף מתכלל ברמה הממשלתית".

אוראל לגזייל, נציג רשות המיסים ציין כי מהנדסים מטעם קרן הפיצויים מסיירים היום במכון, וכי רשות נציגיהם בקשר יום יומי עם המכון, וכי מוקדם מכדי לקבוע סכומים למרכיבים השונים שניזוקו, וכי ההשלכות השונות עדיין בדיונים. ככלל, שנשאל לעניין השכירות ציין כי דיור חלופי נחשב כנזק עקיף לעסק או לגוף ציבורי, אך ציין כי הנושא טרם נקבע בנוגע למכון ויצמן.

עוד ב-

הנזק האדיר במכון ויצמן נחשף: "אנחנו נחזור ונבנה מחדש"

לכתבה המלאה

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אנחנו מבקשים שתהייה ועדה מיוחדת לטיפול באירועים המיוחדים, זו מציאות שלא ניתן לתת עליה תשובה, כי יש שם נזק של מיליארדים שלא ניתן לאמוד בנזק הישיר או העקיף, צריך שתהייה ועדה מיוחדת. אני מבקש בתוך שבוע תנו לי תשובה לגבי ועדה כזו שתיתן מענה לנזק ישיר ועקיף מסוג זה למוסדות הללו, גם לגבי השכירות שעלתה, המציאות שאומר נשיא מכון ויצמן, שאם תעמידו לו בניינים, הם יוכלו לחזור בתוך שבועות לפעילות, כי זה דבר שכולנו מעוניינים בו".