בארץ

75 שנה אחרי: נחשפים לראשונה מסמכים נדירים של דוד בן גוריון

הצצה להיסטוריה: לראשונה נחשפות טיוטות נאום שנשא דוד בן-גוריון ב־1949, בתוך הנאום קודמו מסרים שמקבלים משמעות מחודשת גם בימינו - כל הפרטים
מערכת ice | 
דוד בן גוריון (צילום לע"מ)
מחר, ה־26 בנובמבר 2025, יצוין יום האזכרה הממלכתי לציון 52 שנים לפטירתו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון ז"ל.
לרגל האירוע ארכיון בן-גוריון והמכון למורשת בן-גוריון חושפים לראשונה ארבע טיוטות מקוריות לנאום בשם "מהפכת הרוח", שנשא בן גוריון ב־15 בינואר 1949, טרם סיום מלחמת העצמאות.
המסמכים, שמעולם לא פורסמו יחד, משקפים את רוחו של בן-גוריון, את מחשבותיו בסיומה של מלחמה קשה ואת ההסתכלות קדימה אל 'היום שאחרי'. בטיוטות בולט הדגש על אחריות הדדית, על רוח האדם ועל תפיסתו שהעצמאות היא רק ההתחלה וכי יש לקדם מהפכה חברתית ומוסרית.
המכון למורשת בן-גוריון פרסם את הטיוטות בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, במקביל לטקס הממלכתי בגן הלאומי אחוזת קבר בן-גוריון במדרשת בן-גוריון. בטקס ישתתפו נשיא המדינה יצחק הרצוג, נציגי ממשלה, כוחות הביטחון, חברי קיבוץ שדה בוקר, משפחת בן-גוריון ותושבי האזור.
מנכ"ל המכון, איתן דוניץ, מסר: "פרסום טיוטות נאום ‘מהפכת הרוח’ מדגיש עד כמה מורשתו של בן-גוריון רלוונטית גם היום. הוא מזכיר לנו שכוחה האמיתי של המדינה נשען על רוח האדם, אחריות הדדית ויכולת לראות מעבר למחלוקות."
בטיוטות ניכרת גם התייחסות להעצמה אישית ושוויון בין המינים. בן-גוריון שינה בכתב ידו את הנוסח מ"בתוך כל בשר ודם גנוזים כוחות אדירים" ל"בתוך כל איש ואישה גנוזים כוחות אדירים", והדגיש כי המהפכה הרוחנית והחברתית היא משימה משותפת לכל.
בנאום, שנשא ימים ספורים לאחר סיום הקרבות ומעט לפני השיחות על הסכמי שביתת הנשק, הדגיש בן-גוריון כי כוחה של המדינה נעוץ ברוח וכי מנהיגות נמדדת ביכולת "לראות למרחוק, גם במקום שאחרים אינם רואים דבר". הוא ראה באחדות העם תנאי יסוד לקיומה של המדינה וקבע: "אינני מכיר כוח גדול מן האחדות, לא אחדות מתוך אחידות, אלא אחדות מתוך ריבוי".
בן-גוריון האמין בכוחם של צעירים וצעירות להיות מחוללי שינוי והדגיש כי המדינה תיבנה לא בידי עילויים אלא בידי אנשים רגילים העושים את הדבר הנכון יום אחר יום. הנאום קורא לעקירת מחיצות גיאוגרפיות וחברתיות, יצירת אחדות, עזרה הדדית ואחריות קולקטיבית - נושאים הרלוונטיים גם כיום.
המכון למורשת בן-גוריון, שהוקם ב־1976, פועל ממדרשת בן-גוריון שבנגב ויש לו שלוחות בירושלים ובקריית ביאליק. פעילותו מתמקדת בהנגשת מורשתו של בן-גוריון לחברה הישראלית בתחומי מנהיגות, חלוציות, חברת המופת והנגב, ומפעיל תכניות חינוכיות והשתלמויות ברחבי הארץ ובחו"ל.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה