היסטוריה במשכן הכנסת: חוק עונש מוות למחבלים, שקודם על ידי מפלגת עוצמה יהודית בראשותו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, עלה היום לדיון במליאה, עבר בקיראה ראשונה שנייה ושלישית ונכנס רשמית לספר החוקים של מדינת ישראל.

חלוקת הקולות במליאה ייצרה רשימה מעניינת של תומכים ומתנגדים מקרב קודקודי המשכן. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצביע בעד החוק, ויחד איתו גם יו"ר ש"ס אריה דרעי. מנגד, יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הצביע נגד, וכמוהו גם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, יו"ר יהדות התורה משה גפני והמפלגות הערביות שהצביעו כולן נגד.

בסופו של דבר, החוק הדרמטי עבר ברוב של 64 חברי כנסת, אל מול 47 ח"כים שהצביעו נגד ו-9 חברי כנסת נוספים שנמנעו.

באשר ליו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, נרשמה סיטואציה חריגה: הוא סומן כמי שהצביע בעד (והיה היחיד מבין חברי האופוזיציה שעשה זאת, לאחר שבמשך שנים קרא לחוקק את החוק הזה), אך עם זאת צוין כי הוא נעדר מהמליאה בזמן ההצבעה עצמה.

בתוך כך, אישור החוק בירושלים מעורר הדים וסערה של ממש ברחבי העולם. גורמים באיחוד האירופי לא המתינו, ושיגרו איומים מפורשים לקראת ההצבעה ובהצהרה עצמה, כשהעבירו מסר תקיף לישראל: "נטיל סנקציות במידה וזה יעבור".

מוצע לקבוע ששר הביטחון יורה למפקד כוחות צה"ל באזור לתקן את הצו בדבר הוראות ביטחון החל באזור יהודה והשומרון, כך שעל תושב האזור, למעט אזרח ישראלי או תושב ישראל, שגרם בכוונה למותו של אדם במעשה טרור – יוטל עונש מוות בלבד, אלא אם מצא בית המשפט הצבאי, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן ראוי להטיל עונש מאסר עולם. 

עוד מוצע לקבוע כי סמכותו של בית משפט צבאי לגזור עונש זה לא תותנה בבקשת התביעה, בהחלטה פה אחד של המותב, או בכך שדרגת השופטים אינה פחותה מסגן אלוף. כן מוצע לקבוע כי מפקד כוחות צה"ל באזור לא יהיה רשאי לחון, להקל או להמיר עונש מוות שנגזר לפי עבירה זו. 

בנוסף, מוצע לתקן את חוק העונשין, כך שהגורם למותו של אדם במטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל בנסיבות של מעשה טרור, דינו יהיה מיתה או מאסר עולם בלבד. כמו כן, מוצע לקבוע כי סמכות בית המשפט להטיל עונש מוות בעבירות לפי חוק העונשין ולפי חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, לא תותנה בכך שהתביעה ביקשה זאת. 

עוד מוצע לקבוע כי גזר דין מוות לפי חוק זה יבוצע בתלייה, בתוך 90 ימים מיום שהפך לחלוט, ולהסמיך את ראש הממשלה לבקש מבית המשפט לעכב את הביצוע מסיבות מיוחדות, לתקופה מצטברת שלא תעלה על 180 ימים. 

כן מוצע לתקן את חוק הממשלה, כך שהממשלה לא תהיה רשאית להורות על שחרור ממאסר של אדם שהורשע, חשוד או נאשם בעבירה שדינה מיתה. בנוסף, מוצע לתקן את פקודת בתי הסוהר ולקבוע הסדרים הנוגעים לתנאי החזקתו בהפרדה של הנידון למיתה, הגבלת הגישה אליו וסודיות ביצוע גזר הדין. 

לבסוף, מוצע לתקן את חוק זכויות נפגעי עבירה, כך שתעוגן זכותם של נפגעי העבירה לקבל עדכון משירות בתי הסוהר על מועד ביצוע גזר הדין. 

עוד ב-

איתמר בן גביר נתפס נופש בזמן המלחמה, רני רהב: "חרפה איומה"

לכתבה המלאה

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חוק העונשין, התשל"ז–1977 קובע עונש של מאסר עולם על עבירת רצח. הניסיון מלמד כי עונש זה אינו מרתיע מחבלים, שכן רבים מהם מניחים שתקופת מאסרם תקוצר משמעותית בעסקאות הכוללות שחרור אסירים. מחבלים רבים אף חזרו לסורם והמשיכו בפעילות טרור לאחר שחרורם. מאחר שעונש המאסר אינו מרתיע דיו, מוצע לקבוע כי דינם של מחבלים על מעשי רצח שביצעו יהיה מיתה. עונש זה יהיה בו כדי להרתיע וכך למנוע ביצוע מעשי טרור נוספים".