הודעות על חבילות שלא הגיעו, קנסות תנועה שלא שולמו וחובות מסתוריים הפכו לתופעה מוכרת בקרב ישראלים רבים. אלא שכעת מתברר שמאחורי חלק מההודעות הללו מסתתרת תשתית הונאות בינלאומית מתוחכמת, שפועלת גם בישראל.

מחקר חדש של חברת הסייבר ReasonLabs חושף כיצד עבריינים מתחזים לגופים ממשלתיים ומנצלים את החשש של אזרחים מקנסות ומהליכים משפטיים כדי להוביל אותם למסירת פרטים אישיים ופרטי אשראי.

אילוסטרציה (צילום: בינה מלאכותית)

במסגרת המחקר, שפורסם על ידי צוות Mozo של החברה, זוהתה פעילות שמתחזה למשטרת התנועה בישראל. ההודעות נשלחות לטלפונים ניידים ומתריעות על קנסות שלא שולמו, תוך הפניית הנמענים לאתר תשלום מזויף. אלא שהממצא המפתיע ביותר הוא הקשר שגילו החוקרים בין הפעילות בישראל לבין קמפיינים דומים בארצות הברית, בבריטניה ובמדינות נוספות, שבהם מתחזים הנוכלים לרשויות מס, חברות משלוחים ומפעילות כבישי אגרה.

כביש אגרה בארה"ב (צילום: שאטרסטוק)

וכך נראית המלכודת: בהודעה שהגיעה לישראלים נכתב "יש לך דו"ח תנועה באיחור", ובהמשך מופיעה דרישה להסדיר את התשלום בתוך 24 שעות, אחרת התיק יועבר לבית המשפט לתעבורה. בחלק מהמקרים נשלחו ההודעות ממספרי טלפון שמקורם בהודו ובאורוגוואי. אלא שהסכנה האמיתית נמצאת בקישור המצורף להודעה, המוביל את הקורבן לאתר שמתחזה לשירות תשלום קנסות התעבורה של משטרת ישראל.

משטרת התנועה (צילום: חיים גולדברג, פלאש90)

החוקרים גילו כי האתר המזויף אינו מסתפק בעיצוב הדומה לאתר הממשלתי. הוא כולל גם רכיבים טכניים שהועתקו מהאתר המקורי, כך שהגולש עלול לחשוב שהגיע לשירות אמין. בהמשך מתבקש המשתמש למסור את פרטי כרטיס האשראי שלו ואף קוד אימות חד-פעמי. מידע כזה עלול לאפשר לעבריינים לבצע פעולות בכרטיס ללא הסכמת בעליו.

היקף התשתית שנחשפה ממחיש את ממדי הפעילות הבינלאומית. החוקרים איתרו יותר מ-750 כתובות אינטרנט זדוניות הקשורות למערך ההונאה הרחב, מתוכן שלוש כתובות ששימשו להתחזוּת למשטרת ישראל. שלושת האתרים הישראלים נרשמו והופעלו באותו יום בספטמבר 2026. השיטה מאפשרת לעבריינים לפתוח אתרים חדשים במהירות, להשתמש בהם להפצת הודעות ולהחליפם עוד לפני שמערכות האבטחה מספיקות לזהות אותם.

זו אינה הפעם הראשונה שהמשטרה מתריעה מפני התופעה. כבר בחודש מאי האחרון הזהירה משטרת ישראל מפני מסרונים המתחזים למרכז לגביית קנסות ולמרכז לפניות נהגים ארצי, ומפנים אזרחים לקישורים חיצוניים לצורך תשלום מיידי. עם זאת, לא הוכח שמדובר באותה רשת עבריינית. החידוש במחקר הנוכחי הוא הזיהוי של תשתית משותפת שמקשרת בין ההונאות בישראל לפעילות במדינות נוספות.

אז כיצד ניתן להתגונן? במערך הסייבר הלאומי ממליצים שלא ללחוץ על קישורים חשודים המגיעים במסרונים, גם כאשר הם נראים כאילו נשלחו מגורם רשמי. במקרה של הודעה על קנס תנועה, מומלץ להיכנס באופן עצמאי לאתר gov.il ולבדוק את פרטי החוב באמצעות השירות הרשמי. מי שחושד בניסיון הונאה יכול לדווח למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי, ומי שכבר מסר פרטי אשראי צריך לפנות מיידית לחברת האשראי או לבנק.

עוד ב-

חיים אתגר בראיון: "אני עצמי הייתי קורבן להונאה כספית כבדה"

לכתבה המלאה

המחקר החדש ממחיש עד כמה השתכללו הונאות הרשת: לא תמיד מדובר בהודעות רצופות שגיאות כתיב או באתרים שנראים חובבניים. לעיתים, ההבדל בין שירות ממשלתי אמיתי לבין מלכודת שנועדה לגנוב כסף מסתכם בכתובת אתר שאינה שייכת לרשות הרשמית.