בנק ישראל דוחה מכל וכל את אמירות מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', שלפיהן יבוטל שטר ה-200 שקל, אולי השימוש במזומן בכלל במדינת ישראל. 

בהודעה שפרסם היום (שני) הבנק המרכזי, נאמר כי "בתגובה לפניות רבות עיתונאים, בנק ישראל מוצא לנכון להביא לידיעת הציבור כי הסמכות לביטול שטרות על פי חוק הינה של נגיד בנק ישראל. עד כה לא הוצג לנגיד ביסוס מקצועי המצדיק ביטול שטר כזה או אחר. באף מדינה בעולם לא בוטל המזומן באופן גורף. לכן, אין בכוונת נגיד בנק ישראל להפעיל את סמכותו ולפעול לביטול שטר כלשהו או לשינוי תמהיל השטרות שבמחזור".

נזכיר כי, מנהל רשות המסים אהרונוביץ' העלה היום (שני) בכנס השנתי של לשכת יועצי המס באילת אפשרות לבטל את שטר ה-200 שקל, ואף לבחון ביטול של השימוש במזומן בישראל כולו. לדבריו, מדובר באחד הצעדים האפשריים במאבק בהון השחור, שעשויים להגדיל משמעותית את הכנסות המדינה ממסים ולסייע במימון הוצאות הביטחון הגבוהות.

"נצטרך לבטל חלק מהמזומן", אמר אהרונוביץ' בשיחה עם נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי. "בנק ישראל מתנגד לבטל שטר של 200 שקל, אבל ראינו מה קרה אצל ראש עיריית כפר סבא. את ה-200 נצטרך לבטל, ואולי בכלל את המזומן".

בהמשך הבהיר את היקף הפוטנציאל הכלכלי של המהלך: "אם מבטלים מחר בבוקר את השימוש במזומן בישראל, זה יכול להביא לגבייה של 20–30 מיליארד שקל".

אהרונוביץ' הבהיר בפאנל, כי "תקציב 2027-2028 יהיה אכזרי", הזהיר מנהל רשות המסים. לדבריו, המדינה תידרש למצוא מקורות מימון משמעותיים, כאשר האפשרויות כוללות העלאת מסים או קיצוצים בתקציב. אהרונוביץ' ציין כי משרד האוצר, רשות המסים, אגף התקציבים והכלכלן הראשי עובדים על גיבוש הצעות לקראת תקציב 2027, במטרה להציג חלופות לממשלה ולשר האוצר הבא".

רקע: לא כל כך מהר מוותרים על המזומן

ההצעה לבטל את שטר ה-200 שקל אינה חדשה, והיא עולה מדי פעם במסגרת המאבק בהון השחור ובהעלמות מס. ההנחה העומדת בבסיסה היא ששטרות בערכים גבוהים מקלים על אחזקת סכומי כסף גדולים ועל ביצוע עסקאות שאינן מדווחות לרשויות המס.

עם זאת, ביטול השטר אינו מבטיח שהכסף יגיע למערכת הבנקאית או שההכנסות ממנו ידווחו לרשויות. ישראל כבר נקטה בשנים האחרונות צעדים לצמצום השימוש במזומן, ובראשם החוק לצמצום השימוש במזומן, שנכנס לתוקף ב-2019. החוק מגביל את הסכומים שניתן לשלם במזומן בעסקאות מסוימות, במטרה להקשות על העלמות מס, הלבנת הון ופעילות כלכלית בלתי מדווחת.

אלא שקיים הבדל משמעותי בין הגבלת עסקאות במזומן לבין ביטול שטרות או ביטול האפשרות להשתמש במזומן בכלל. למזומן יש גם תפקידים שאינם קשורים לכלכלה השחורה: הוא מאפשר לבצע עסקאות ללא תלות במערכות תשלום דיגיטליות, מספק אמצעי תשלום גם לאוכלוסיות שאינן משתמשות בשירותים בנקאיים מתקדמים ומשמש חלופה בעת תקלות במערכות התשלומים. ביטולו המוחלט עלול גם לגרום נזק. 

עוד ב-

הסוף למזומן בישראל? "נבטל את שטר ה-200 ואולי בכלל את המזומן"

לכתבה המלאה

על רקע זה, המחלוקת בין רשות המסים לבנק ישראל לא נוגעת רק ליעילות המאבק בהון השחור, אלא גם לשאלה עד כמה המדינה צריכה להגביל את השימוש באמצעי תשלום חוקי כדי להגדיל את גביית המסים.