בארץ

בחירות 2026: כך מנסים לשבש את ההצבעה, ואיך לזהות את זה?

דוח של המכון למחקרי ביטחון לאומי וארגון פייק ריפורטר מזהיר מפני פעילות של רשתות זרות לקראת הבחירות. המטרה היא לעודד ייאוש ולערער את אמון הציבור במוסדות המדינה ובהליך הדמוקרטי

מערכת ice | 21/10/2026 18:35

שחקנים זרים עוינים, ובהם איראן, רוסיה ורשת איסנאד, מגבירים את פעילותם ברשתות החברתיות בישראל לקראת הבחירות לכנסת שייערכו ב-27 באוקטובר 2026. כך עולה מדוח מקיף של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וארגון פייק ריפורטר, המצביע על ניסיונות לנצל את המחלוקות בחברה הישראלית כדי להעמיק את השסעים ולשחוק את אמון הציבור בהנהגה ובמוסדות המדינה.

המחקר, שנכתב על ידי דוד סימן טוב, דני סיטרינוביץ, עמית כהן, רעות דוד ועמית נחמני, מתבסס על ניטור פעילות בפלטפורמות דיגיטליות, בסיוע חברות המחקר והסייבר Xpoz, Golden Owl, Alethea ו-ClearSky. הדוח מנתח את איומי ההתערבות הסמויה כפי שזוהו עד אמצע אוקטובר 2026.

לפי ממצאי המחקר, המטרה העיקרית של מרבית הפעילות הזרה אינה בהכרח להטות את תוצאות הבחירות לטובת מועמד או מפלגה מסוימים, אלא לנצל את תקופת הבחירות כדי להגביר מאמצי השפעה קיימים. תשומת הלב הציבורית המוגברת והעימותים הפוליטיים מספקים לגורמים הללו הזדמנות להפיץ מסרים מעוררי מחלוקת, להחריף את הקיטוב ולפגוע באמון הציבור בהליך הדמוקרטי.

הגורמים הזרים אינם בהכרח ממציאים מחלוקות חדשות, אלא נשענים על נושאים שכבר מעוררים מתיחות בישראל, ובהם גיוס חרדים, יחסי דת ומדינה, מחדלי 7 באוקטובר, יחסי החוץ והאמון בהנהגה. באמצעות העצמת הוויכוחים סביב הנושאים הללו, הם מבקשים ליצור תחושת חוסר אונים, להציג את המדינה כמי שנמצאת במשבר בלתי הפיך ולעורר ספקות בנוגע ללגיטימיות של תוצאות הבחירות.

איראן: ליבוי מחלוקות ופגיעה בחוסן הלאומי

על פי הדוח, איראן היא אחד השחקנים המרכזיים במערכה. מנקודת מבטה של טהראן, חברה ישראלית מפולגת וחסרת אמון בהנהגתה עלולה להתקשות לגייס תמיכה ציבורית למערכה צבאית רחבה, ומרחב התמרון המדיני של ישראל עלול להצטמצם.

אחד המאפיינים הבולטים של הפעילות האיראנית הוא הפצת מסרים סותרים המכוונים לקהלים שונים. במחקר תועדה רשת שהפיצה במקביל מסרים התומכים במחאת החרדים נגד הגיוס, לצד מסרים חריפים נגד הציבור החרדי. לפי הדוח, הסתירה מלמדת כי המטרה אינה בהכרח קידום אידיאולוגיה עקבית, אלא העצמת העימותים הקיימים בחברה הישראלית.

החוקרים זיהו כ-150 דמויות מתחזות בפלטפורמת X, המקושרות ישירות לאיראן. חלק מהחשבונות הוקמו כבר במהלך מבצע "עם כלביא", ביוני 2025, ומשמשים כעת גם במסגרת פעילות הקשורה למערכת הבחירות.

לצד הפעילות ברשתות, הדוח מצביע על חשש לניסיונות לשלב בין מתקפות סייבר לבין הפצת מידע שהושג באמצעותן. בין התרחישים שנבחנו: פריצה למערכות, גניבת מסמכים של גורמים ביטחוניים או פוליטיים והפצתם ברשת, וכן יצירת מצג שווא של פגיעה במערכות הבחירות. מהלכים כאלה עלולים לשמש לערעור אמינות התוצאות, במיוחד בפרק הזמן שבין סגירת הקלפיות לפרסום התוצאות הסופיות.

רשת איסנאד: עידוד הגירה והפצת ייאוש

שחקן נוסף שמוזכר בדוח הוא רשת איסנאד (Isnād), רשת אסלאמיסטית המזוהה עם תנועת האחים המוסלמים. לפי המחקר, הרשת מונהגת על ידי פעיל אופוזיציה מצרי הפועל מטורקיה ומסתייעת במתנדבים.

המעקב של INSS זיהה כ-100 חשבונות מתחזים הקשורים לרשת, שפרסמו כ-25 אלף פוסטים בין אוגוסט לאוקטובר 2026. לפי הדוח, החשבונות מגיבים לאירועי השעה בתוך יום או יומיים, תוך ניסיון להשתלב בוויכוחים הפוליטיים ולהחריף אותם.

המסרים של הרשת מתמקדים בין היתר בערעור האמונה בעתיד החיים בישראל ובעידוד ירידה מהארץ. בנוסף, הבחירות מוצגות כ"משחק מכור" שאין טעם להשתתף בו. בדרך זו מבקשת הרשת, לפי החוקרים, להעמיק את תחושת הייאוש ולערער את האמון ביכולת של הציבור להשפיע באמצעות ההליך הדמוקרטי.

רוסיה: ניסיון לערער את האמון ביחסים עם ארצות הברית

הדוח מתייחס גם למבצע ההשפעה הרוסי Doppelgänger, שפועל בזירות שונות בעולם, בין היתר סביב מערכות הבחירות בארצות הברית ובצרפת. לפי המחקר, המבצע חידש את פעילותו בישראל באוקטובר 2026, לאחר הפסקה קצרה.

במסגרת הפעילות הופעל אתר מתחזה שנראה כמו אתר חדשות ישראלי אותנטי, ובו פורסמו כתבות בדויות בעברית. התכנים התמקדו בניסיון לערער את האמון ביחסי ישראל וארצות הברית, לצד אזהרות מפני משבר כלכלי וחשש מעימות עם טורקיה.

עם זאת, לפי הדוח, רוב חשבונות ההפצה הרוסיים שזוהו הושעו על ידי הפלטפורמות עד אמצע אוקטובר, ולא תועדה בהם פעילות ישירה נגד מועמדים ישראלים מסוימים.

כך פועלות הרשתות המתחזות

פלטפורמת X היא הזירה המרכזית לפעילות המתוארת בדוח, אך הפעילות מתרחשת גם בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק ובטלגרם. אחת השיטות המרכזיות היא "זריעת תגובות" (Reply Seeding): חשבונות מתחזים, שלרוב אין להם קהל עוקבים עצמאי משמעותי, מגיבים לפרסומים של פוליטיקאים, עיתונאים ומובילי דעת קהל ישראלים, במטרה להיחשף לקהל רחב יותר.

שיטה נוספת היא הגברה באמצעות משתמשים אמיתיים (Borrowed Amplification). התכנים עשויים להגיע לתפוצה רחבה כאשר גולשים ישראלים משתפים אותם הלאה, לעיתים מבלי לדעת שהם מפיצים מסרים שנוצרו במסגרת קמפיין השפעה זר.

החוקרים מצביעים גם על שימוש גובר בכלי בינה מלאכותית, בין היתר ליצירת תמונות פרופיל ולניסוח טקסטים. בנוסף, זוהו מקרים שבהם חשבונות זרים ותיקים הוסבו לחשבונות שנראים ישראליים. כך, למשל, חשבון שפרסם תכנים בפרסית עד אפריל 2026 שינה את אופי פעילותו.

לפי הדוח, הפעילות אינה מסתכמת במרחב הדיגיטלי. תועדו ניסיונות של גורמים עוינים, בעיקר איראניים, ליצור קשר ישיר עם פעילים, להציע להם עבודה בשכר, לפתוח קבוצות וואטסאפ מול עיתונאים ולבקש מהם לצלם ולתעד אירועים פוליטיים. דפוסים אלה מוכרים גם בהקשר של ניסיונות גיוס מוסווים מצד גורמי ביטחון עוינים.

החשש: שמועות על זיופים ביום הבחירות

לפי החוקרים, הסיכון אינו מסתיים עם פתיחת הקלפיות. אחד התרחישים שנבחנים הוא הפעלה של מאות חשבונות פיקטיביים שנותרו רדומים עד לשעות ההצבעה, במטרה להפיץ מידע מטעה בזמן אמת.

תרחיש נוסף נוגע לניצול עיכובים בספירת הקולות או תקלות נקודתיות כדי להפיץ שמועות בלתי מבוססות על זיופים. גם סרטונים חלקיים או מידע שהוצא מהקשרו עלולים לשמש בסיס לטענות שלפיהן התוצאות אינן אמינות, ולעודד מחנות פוליטיים לדחות אותן.

איך אפשר לזהות חשבונות חשודים?

הדוח מציע כמה דרכים לבחון את אמינותם של חשבונות ברשתות החברתיות. ראשית, מומלץ לבדוק את היסטוריית הפרופיל באמצעות האפשרויות "מידע על החשבון" ב-X ו"שקיפות העמוד" בפייסבוק, ולבחון את מיקום החשבון, מועד פתיחתו ושינויים חריגים בשמו.

גם תמונת הפרופיל עשויה לספק סימנים מחשידים. ניתן לבצע חיפוש תמונה הפוך באמצעות Google Lens, ובמקרים מתאימים להיעזר בכלים לבדיקת מקוריות של תמונות שנוצרו בבינה מלאכותית, כגון SynthID.

סימן נוסף הוא אופי השפה. ניסוחים שנראים כמו תרגום מכונה, בלבול בין זכר לנקבה, עברית מלאכותית במיוחד ושימוש חריג בהאשטאגים עשויים לעורר חשד. גם דפוסי הפעילות חשובים: חשבונות ללא תוכן אישי, שמפרסמים כמעט אך ורק תגובות פוליטיות בתדירות גבוהה או מפיצים נוסחים זהים במקביל, מצדיקים בדיקה נוספת.

לבסוף, החוקרים מזהירים מפני פניות אנונימיות המציעות תשלום תמורת ביצוע משימות, צילום אירועים, הצטרפות לקבוצות סגורות או העברת מידע אישי. פניות כאלה מחייבות זהירות מיוחדת, בפרט כאשר לא ברור מי עומד מאחוריהן ומה מטרת הפעילות.

עוד ב-

איביי בגל פיטורים נוסף: 1,100 עובדים יפוטרו, למרות זינוק במניה

לכתבה המלאה

מסקנת הדוח היא כי לקראת הבחירות, הרשתות החברתיות משמשות לא רק זירה להתמודדות בין מפלגות ומועמדים, אלא גם מרחב לפעילות השפעה של גורמים זרים. לפי החוקרים, המענה מחייב ערנות מצד הציבור, בדיקה של מקורות המידע והימנעות מהפצה אוטומטית של תכנים מעוררי מחלוקת, במיוחד כאשר מקורם אינו ברור.