פרטים חדשים מתחקיר כאן 11 מעלים כי המפגש של איש התקשורת יוליאן לוינסון עם החוקר עירד תמיר לא היה מפגש אקראי: קודם לכן דאג לוינסון להעביר הצעת מחיר מסודרת, שנועדה להגיע לאיש העסקים והמיליארדר אלכס סקלר, ובה הציע שורה של שירותים למאבק נגד צביקה נווה. לפי המידע שנחשף בתחקיר, היקף ההצעה הסתכם בסכום עתק של כמיליון שקל.

ההצעה כללה, בין היתר, הפעלת משרד חקירות לצורך איסוף מודיעין, שירותי ייעוץ משפטי, שירותי הפקה וצוותי צילום שטח, תקציב לפרסום ברשתות החברתיות וכן הפקת תוכנית אינטרנטית שבועית. התוכנית, לפי ההצעה, נועדה להחליף את שילוט החוצות נגד נווה או לפעול במקביל אליו.

אלא שלפי התחקיר, מאחורי ההצעה עמד מהלך מתוחכם יותר: לוינסון ביקש לייצר מצג שלפיו לכאורה בו הוא מציע את שירותיו למערכה נגד נווה, במטרה להגיע אל הגורמים הפועלים מאחורי הקלעים ולחשוף את המערך המקיף את סקלר. המהלך, כפי שהוצג בתחקיר כאן 11, הוביל לחשיפת שמותיהם ותפקידיהם של גורמים מרכזיים במערך.
 

במסגרת אותו מהלך נפגש לוינסון עם החוקר עירד תמיר. בהמשך הצליח להקליט את היועץ האסטרטגי רונן צור, שלפי ההקלטה שהוצגה בתחקיר אישר כי הוא מייצג את סקלר. במהלך השיחה נחשף גם שמו של תמיר כמי שמלווה את סקלר ונחשב ל”יד ימינו”. לפי התחקיר, מדובר בפרטים שהגורמים המקיפים את סקלר ניסו לכאורה להסתיר או לכל הפחות לטשטש.

כך, הצעת המחיר בסך כמיליון שקל הפכה למעשה לכלי מרכזי במהלך שנועד לחשוף את מה שמכונה “הכוורת” סביב סקלר. במקום עסקה מסחרית של ממש, לפי המוצג בתחקיר, מדובר היה בתחבולה שנועדה להוציא מידע מהגורמים המעורבים ולשרטט את המערך שפועל מאחורי הקמפיין נגד נווה.

הפרשה מציגה גם צד נוסף בהתנהלותו של לוינסון: יכולתו להשתמש בכישורי תקשורת, יצירת קשרים והצגת מהלך עסקי לכאורה כדי להגיע למידע שנמצא מאחורי הקלעים. בעבר נקשר שמו של לוינסון לשמו של רונן צור בהקשרים חיוביים וחבריים יותר, וכעת השניים נמצאים במוקד של חשיפה תקשורתית הנוגעת למערך שסביב סקלר.

החשיפה מגיעה זמן קצר לאחר שצביקה נווה הגיש תביעה נוספת נגד סקלר, בסך מיליון שקל, בעקבות שישה פרסומים שלטענתו הם חלק מ”קמפיין הכפשה אגרסיבי”. התביעה מצטרפת להליך קודם שהגיש נווה נגד סקלר בסך 10 מיליון שקל.

עוד ב-

רונן צור לא שותק יותר: ''מזהה מרכיבים של סדיזם בבן גביר''

לכתבה המלאה

יובהר כי הטענות והפרטים המובאים ביחס למעורבים הם כפי שהוצגו בתחקיר ובמסגרת הטענות שהועלו על ידי הצדדים, והם אינם מהווים קביעה שיפוטית.