הישיבה החגיגית שנערכה זה עתה בכנסת ישראל, לכבוד השבעת הנשיא ה-11, יצחק (בוז'י) הרצוג, נראתה מעט פחות חגיגית מהרגיל - וזה לא היה רק בגלל המסיכות על פניהם של הנוכחים. 

את הישיבה ניהל, כרגיל לישיבת השבעת נשיא חדש, יו"ר הכנסת, מיקי לוי, שהתחיל בהצגת האורחים - רשימה ארוכה למדי, שכללה עשרות שמות. לאחר מכן הוא נשא נאום, שאחריו הגיע תורם של הנשיא היוצא והנשיא הנכנס לנאום. אלא שנאומיהם של שני האחרונים חרגו מהפרוטוקול המוכר של השבעות קודמות: שניהם הסתפקו בהצגתם שלהם ושל משפחותיהם, כמו גם יו"ר הכנסת והכנסת עצמה. 

ייתכן בהחלט כי הסיבה היתה ניסיון לקצר מעט את הטקס הארוך ממילא, שנמשך כבר מספר שעות - אך קשה להתעלם מכך שהשינוי הזה חסך לנשיא היוצא, רובי ריבלין, את נשיאת השם בנימין נתניהו - שם שהוא כבר הפגין לאחרונה ניסיון להתחמק מנשיאתו, כאשר בחר שלא להכריז על הענקת המנדט להקמת ממשלה לנתניהו לאחר הבחירות האחרונות באירוע רשמי, אלא הסתפק בשליח לבית ראש הממשלה. 

ריבלין פתח את נאומו במלים: "כמצוותך, אדוני היושב ראש, לא אזכיר את כל ראשי השלטון בישראל, ואסתפק: אדוני היושב ראש; הנשיא הנכנס, יצחק הרצוג, רעייתו מיכל ומשפחתו; בני משפחתי האהובים והיקרים; כנסת נכבדה; מכובדי כולם". נוסח דומה שימש גם את הרצוג. 

לוי, מצידו, ציין כי ריבלין כיהן כנשיא המדינה ב"אחת התקופות המורכבות שידע נשיא כלשהוא; עמדת באופן נחוש ואמיץ אל מול תופעות של גזענות ושנאה. לא החרשת ולא נדמת. הצבת בפני החברה הישראלית מראה - שהיא לא תמיד אהבה להביט בה. דבריך ב'נאום השבטים', שנשאת מתוך אחריות ודאגה כנה לפילוג ולפיצול שמפרקים אותנו, מהדהדים עד עצם היום הזה. התמודדת ברגישות ובענייניות עם משבר פוליטי כמוהו לא ידעה מדינת ישראל. ניסית לגשר, ועשית רבות - במגבלות החוק והתפקיד - כדי למנוע עוד סבבי בחירות". הוא הודה לריבלין על "שנים ארוכות של שירות ציבורי למען העם והמדינה" ואיחל לו "שנים ארוכות של בריאות ואושר מהמשפחה".